האי הדרומי ניו זילנד

האי הדרומי ( מאורית: Te Wai Pounamu, אנגלית: South Island ) הוא הדרומי והגדול מבין שני האייםהמרכזיים של ניו זילנד. הוא מצוי בין האוקיינוס השקט לבין ים טסמן, כ-2000 ק"מ מדרום מערב לאוסטרליהוכ-40 ק"מ מדרום מערב לאי הצפוני.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האי הדרומי הוא האי ה-12 בגודלו בעולם ושטחו הוא 151,215 קמ"ר. המאפיין הגאוגרפי הבולט ביותר של האי הם האלפים הדרומיים החוצים אותו לאורכו בסמוך לחוף המערבי, ובהם נמצאת הפסגה הגבוהה בניו זילנד, הר קוק (3,754 מטר).

האי הדרומי גדול מהאי הצפוני, אך מתגוררים בו פחות מרבע מתושבי ניו זילנד, כמיליון איש. אוכלוסיית האי גם הומוגנית יותר מהאי הצפוני - 91% הם ממוצא אירופאי (לעומת כ-80% בכל ניו זילנד). העיר הגדולה ביותר באי היא קרייסטצ'רץ', בירת חבל קנטרברי. ערים גדולות נוספות הן דנידין, נלסון, אינברקרגיל וגריימאות'.

משמעות שמו המאורי של האי, טה וואי פאונאמו (Te Wai Pounamu), הוא "המים של האבן הירוקה", ככל הנראה בהקשר לאבן הירקן. האי ידוע גם בכינוי טה ואקה אה מאוי (Te Waka a Māui) - "הקנו של מאוי", בהקשר לאגדה המאורית אודות היווצרותה של ניו זילנד. במספר מפות מהמאה ה-19 נקרא האי הדרומי האי האמצעי (Middle Island), כאשר האי סטיוארט נקרא האי הדרומי.

האי הדרומי מחולק לארבעה חבלים - החוף המערבי, אוטגו, סאות'לנד וקנטרברי, וכן שלושה אזורים המנוהלים על ידי מועצות עירוניות - נלסון, מרלברו, וטסמן.

כלכלת האי מבוססת ברובה על תיירות, חקלאות ותעשייה המבוססת על משאבי הטבע של האזור. באי מיוצרים 41% מהאנרגיה החשמלית המסופקת לכלל ניו זילנד, וזאת בעיקר באמצעות אנרגיה הידרואלקטרית.