לפלאוואן מגיעים באמצעות טיסה של
כשעה ממנילה, זהו האי לאוהבי הטבע והמרחבים האינסופיים. משדות התעופה הפרושים באי
ניתן להגיע למקומות היפים ביותר והדבר המדהים הוא שהאי נשמר בצורה יוצאת דופן
למרות היותו מתוייר. שדות התעופה העיקריים באי הם, פווארטו פרינססה ואל-נידו כאשר
ישנם עוד מספר שדות תעופה קטנים שמהם מגיעים לאיים היותר חבויים ליד פלאוואן.
אתמול התפרסם מאמר נוסף על
הפיליפינים במהדורה הבריטית של המגזין "ווג", המגזין מציין שפלאוואן
הגיע למקום הראשון מתוך 100 המקומות הטובים ביותר לחופשה בעולם!!
משדה התעופה בפווארטו פרינססה ניתן
לסבאנג שמשם יוצאים הטיולים לנהר התת-קרקעי הידוע, שזכה לא מזמן בתואר אחד משבעת
פלאי תבל. המקום נמצא כשעתיים מפווארטו פרינססה. כמובן שאפשר ללון בפווארטו
פרינססה יום או יומיים ומשם לצאת לטיולים לנהר התת-קרקעי, למפרץ הונדה(Honda
Bay) וכמובן ביקור מקסים בשבט הבטאק, יליד המקום, שם ניתן
לחזות בריקודים שלהם ולראות את הבתים שנשתמרו תקופה מאוד ארוכה.
לעיר פווארטו פרינססה יש קסם כלשהוא
בשונה ממרבית ערי הפיליפינים, מאוד נוח למצוא מקום לינה כמעט בכל תקציב ושירותי
התיירות במקום מעולים, אנשים נחמדים וההרגשה נהדרת. במקום ניתן למצוא את רוב
החנויות ממש על הרחוב שבניגוד לערים גדולות בפיליפינים רוב החנויות בתוך קניונים,
מה שמקל על מציאת מסעדות טובות, מצרכים לטיול וכו'. ממש על הכביש הראשי של פווארטו
פרינססה ניתן למצוא מספר מסעדות מצויינות, ממש מנות גורמה ובמחירים מצויינים, אם
אתם עומדים לצאת לטיול צפונית לפווארטו פרינססה או חזרתם מהצפון או מהדרום, תרשו
לעצמכם לעצור באחת המסעדות שם ולהינות מארוחת תחילת טיול או סופו.
כשמיציתם את העיר הקטנה ומרגישים
שאתם רוצים להתחיל את הטיול, תמשיכו לכיוון צפון, שם תוכלו למצוא על הדרך את פורט
בארטון שהיא עיירה נחמדה מאוד באמצע הדרך ומשם ממשיכים לאל-נידו. כמובן שבדרך אפשר
לעצור לראות מקומות נוספים אך ההתניידות לא פשוטה אם עוצרים בכל המקומות.
אל נידו. אל נידו היא
עיירה נחמדה מאוד צפונית לפווארטו פרינססה, למעשה זהו איזור שלם של תיירות ופינות
חבויות מדהימות שלכל אחד יש פינה, שם בכל האיזור המדהים הזה כל אחד מוצא את הכיף
שלו, את התקציב שלו ואת ההנאות שלו. ניתן למצוא לינה במחירי תרמילאים ועד לינה
בתקציב של בתי נופש מהרמה הגבוהה ביותר בפיליפינים. בתי הנופש המומלצים ביותר באל
נידו מבחינתי אלו בתי הנופש של "elnido resorts", תחת
ההנלה שלהם ארבעה בתי נופש מדהימים עם בקתות על המים ועל החוף ומשם ניתן לצאת
לטיולים בלגונות בצבע תורכיז, לשייט לחופים מבודדים ולבנים כסוכר ולשנרקל ולצלול
במקומות מטריפים. זהו ממש חלום של מקום. מתעוררים מהחלום כשעוזבים את אל נידו,
והמטיילים הרבים שהגיעו לשם לא יפסיקו לספר על כך.
ישנם איים נוספים בקרבת פלאוואן ששם ניתן למצוא בתי נופש מבודדים
ומדהימים, לא מאוד זולים אבל לכמה ימים ההשקעה והחוויה שווה!
לאכול אותן: גבעות השוקולד בפיליפינים
יותר מ-1,000 גבעות שמתנשאות לגובה של 30 מטר מציפות את האי בוהול
שבפיליפינים. בחורף הן צבועות ירוק עז, אבל בקיץ עשב חום מכסה אותן ומכאן שמן
המפתה. קחו טעימה מהבונבוניירה של הטבע
רונה סרור | mako
| פורסם 02/07/12 10:47
גבעות השוקולד פיליפינים
הבונבוניירה של הטבע מציגה: גבעות השוקולד בפיליפינים
הן נראות כמו שומות ענקיות ומזכירות לנו גבעות בציור של ילד קטן, אבל
לא משנה לאן זורם העולם האסוציאטיבי שלכם, אין ספק שגבעות השוקולד (The Chocolate Hills) הן עוד הוכחה לתפארתו של הטבע. האטרקציה
התיירותית הכי מפורסמת של האי בוהול בפיליפינים מדהימה כל פעם מחדש את התיירים,
שמביטים בה ומתקשים להאמין שלא מדובר במעשה ידי אדם.
המקום המופלא הזה בפיליפינים מכיל לא פחות מ-1,268 גבעות, כולן אחידות
מאוד בצורתן וגובהן נע בין 30 ל-50 מטר. הן מכוסות עשב ירוק שבסוף העונה היבשה
הופך לצבע שוקולד חום – מכאן שמן.
גבעות השוקולד בפיליפינים
בחורף הן אמנם ירוקות, אבל מי זוכר?
דמעותיו של ענק עם לב שבור
וכמו לכל פלא שהטבע יצר, גם לגבעות השוקולד יש סיפור מיתולוגי המסביר
את קיומן. האגדה מספרת ששני ענקים יידו אבנים וחול זה על זה באזור, במאבק שנמשך ימים. בסופו של דבר ולאחר
שהתישו עצמם, הם הפכו לחברים ועזבו את האי, אבל השאירו אחריהם את כל הבלגן. סיפור
יותר רומנטי הוא הסיפור על Arogo
- ענק צעיר וחזק מאוד, שהתאהב בנערה בת תמותה בשם Aloya. לאחר מותה, זעק הענק במרירות אל השמיים
ודמעותיו נהיו לגבעות, כהוכחה נצחית לצער שלו.
עם זאת, עד עצם היום הזה, אפילו גיאולוגים לא הגיעו להסכמה על פשר
היווצרותן של גבעות השוקולד. התיאוריה הנפוצה ביותר היא שילוב של מזג האוויר במקום
ואבן גיר על גבי שכבת חרס אטומה. בכל-אופן, אם תסכימו לטפס על 214 מדרגות, אל עבר
ראש הגבעה בה יש תצפית על המקום, תוכלו לקרוא את ההסבר המלא על לוח הברונזה שמונח
שם.
איכרים עובדים לצד גבעות השוקולד
כמה כיף לאיכרים שחיים בתוך הנוף הזה
מבט מקרוב
1,268 גבעות בגובה 30 מטר
צילום : אימג'בנק / Thinkstock
איך מגיעים
שפע של מדריכי תיירות וחברות נסיעות ישמח לקחת אתכם אל גבעות השוקולד
כחלק מסיורי יום למיניהם. עם זאת, אם אתה רוצים להגיע לכאן ברשות עצמכם, תצטרכו
לקחת אוטובוס מהעיר טגבילרן (Tagbilaran)
– המקומיים במסוף ישמחו להצביע לכם על האוטובוס הנכון, ואל תשכחו לבקש מהנהג להוריד
אותך במתחם שוקולד הילס, כ-4 קילומטר לפני העיר כרמן. אז תחכה לכם הליכה של כ-10
דקות בדרך מפותלת – עד למקום עצמו.
כדי לחזור לעיר תצטרכו ללכת חזרה לכביש הראשי ולחכות לאוטובוס.
האוטובוס האחרון מכרמן לטגבילרן יוצא בשעה 4. לחלופין, ניתן גם להשתמש בשירותיו של
רוכבי אופנוע, שלעתים קרובות מחכים כאן לתייר.
הגבעות משוקולד
איפה ישנים
אם אתם רוצים להתעורר בבוקר ולראות את השמש זורחת מעל הנוף הביזארי
הזה, מול הגבעות, אין לכם הרבה ברירה - המתקן היחיד ללילה במקום הוא ה - Chocolate Hills resort, מלון 4 כוכבים שהממשלה
מפעילה.
חבילת ירח דבש 12 יום-
טאאל טרק, מפלי פגסאנחאן, הר פינטובו, באנאווה סאגאדה ופאלאוואן
מפלי הפגסאנחאן:
מפלי הפגסנחאן נמצאים בלגונה מהלך כשעתיים וחצי נסיעה דרום מזרחית ממנילה. האתר הינו אחד מאתרי התיירות הפופולריים ביותר בפיליפינים שבו צולמו כמה סטי צילומים אחרונים מהסרט" אפוקליפסה עכשיו" עם מרלון ברנדו.
מפלי הפגסאנחאן:
מפלי הפגסנחאן נמצאים בלגונה מהלך כשעתיים וחצי נסיעה דרום מזרחית ממנילה. האתר הינו אחד מאתרי התיירות הפופולריים ביותר בפיליפינים שבו צולמו כמה סטי צילומים אחרונים מהסרט" אפוקליפסה עכשיו" עם מרלון ברנדו.
הר פינטובו:
רקע: ב 15 ביוני 1991 הר הגעש פינטובו התפרץ בצורה מאסיבית. ההתפרצות לוותה בענן אבק וסלעים שעפו למרחקים של 40 קילומטר. ההר איבד 300 מטר מגובהו והאבק והסלעים הותכו כגשם על העיר הסמוכה אנג'לס, נמל התעופה קלארק, ומפרץ סוביק. לרוע המזל, באותו זמן הגיעה סופת טייפון לאיזור זה ולכל צפון לוזון אשר הפכה את האבק ל"לאהאר" (בוץ געשי נייד) קטלני שנשטף במורד הר הגעש עם תוצאות הרסניות. במחוז זאמבלס אשר ממערב להר פינטובו, זרמי "לאהאר" שינו נתיבי נהרות ושיקעו כפרים שלמים מתחת לאגם חדש שנוצר.
זרמי הלאהאר ששטפו את האיזור יצרו מחזות מדהימים מסביב להר הגעש שרק כעת מתחיל לשחזר את הצמחייה המקורית שלו. נהרות ה"הבקאן" וה"פאסיג- פורטרו" יצרו ערוצים דרך המשקעים שגרמו ליצירת פסגות של ההר, עמקים תלויים וקניונים.
רקע: ב 15 ביוני 1991 הר הגעש פינטובו התפרץ בצורה מאסיבית. ההתפרצות לוותה בענן אבק וסלעים שעפו למרחקים של 40 קילומטר. ההר איבד 300 מטר מגובהו והאבק והסלעים הותכו כגשם על העיר הסמוכה אנג'לס, נמל התעופה קלארק, ומפרץ סוביק. לרוע המזל, באותו זמן הגיעה סופת טייפון לאיזור זה ולכל צפון לוזון אשר הפכה את האבק ל"לאהאר" (בוץ געשי נייד) קטלני שנשטף במורד הר הגעש עם תוצאות הרסניות. במחוז זאמבלס אשר ממערב להר פינטובו, זרמי "לאהאר" שינו נתיבי נהרות ושיקעו כפרים שלמים מתחת לאגם חדש שנוצר.
זרמי הלאהאר ששטפו את האיזור יצרו מחזות מדהימים מסביב להר הגעש שרק כעת מתחיל לשחזר את הצמחייה המקורית שלו. נהרות ה"הבקאן" וה"פאסיג- פורטרו" יצרו ערוצים דרך המשקעים שגרמו ליצירת פסגות של ההר, עמקים תלויים וקניונים.
באנאוואה וסאגאדה:
טרסות האורז המקיפות את באנאווה נחשבות כמורשת עולם והינם מרשימות לא רק בגלל יופים המדהים אלה כיוון שהן נוצרו לפני 2,000 שנה.
שבט האיפוגאו, בעבר ציידי ראשים, בנו את הטרסות והתמחו בפיסול בעץ כשם שידעו לבנות טרסות אורז. הפסלים שפסלו הנקראים "בולול" נחשבים לאייקון פיליפיני ומשמעותם- שומרי האורז. "באטאד" הינו כפר בסמוך לעיר באנאווה שנראה כאיצטדיון קונצרטים ענק שבו השורות בנויות מטרסות אורז ירוקות מושלמות.
תאר לעצמך ערפל ששוכן בעמק ג'ונגלי שחור, לטאות חרוטות בארונות מתים תקועות כמו פחיות שתיה, גופות תלויות מסלעים ויין אורז חם ששוטף עוגיות שיבולת שועל מתוקות. האם דמיינת זאת? בעצם דמיינת את סאגאדה…
טרסות האורז המקיפות את באנאווה נחשבות כמורשת עולם והינם מרשימות לא רק בגלל יופים המדהים אלה כיוון שהן נוצרו לפני 2,000 שנה.
שבט האיפוגאו, בעבר ציידי ראשים, בנו את הטרסות והתמחו בפיסול בעץ כשם שידעו לבנות טרסות אורז. הפסלים שפסלו הנקראים "בולול" נחשבים לאייקון פיליפיני ומשמעותם- שומרי האורז. "באטאד" הינו כפר בסמוך לעיר באנאווה שנראה כאיצטדיון קונצרטים ענק שבו השורות בנויות מטרסות אורז ירוקות מושלמות.
תאר לעצמך ערפל ששוכן בעמק ג'ונגלי שחור, לטאות חרוטות בארונות מתים תקועות כמו פחיות שתיה, גופות תלויות מסלעים ויין אורז חם ששוטף עוגיות שיבולת שועל מתוקות. האם דמיינת זאת? בעצם דמיינת את סאגאדה…
פאלוואן:
פאלאוואן ארכיפלג צר עם למעלה מ 1780 איים ואיונים הינו לא רק הגבול האקולוגי האחרון של הפיליפינים.
פאלאוואן עם קסמו המיוחד ואופיו המרטיט הינו באמת יעד תיירותי ייחודי.
גן עדן זה של יערות בתוליים חרוצים בצוקיי אבן גיר וכיפות המכוסות בשיחים ועצים ייחודיים. ישנם גם לגונות מדהימות ואגמים, מנגרובים וביצות, מפרצים עם מי ברקת המחביאים ספינות אבודות ועתיקות וגינות ים שופעות בחיי ים.
הנהר התת יבשתי שהוכרז לא מזמן כאחד מפלאי עולם, מהווה מקור משיכה לתיירים רבים כל עונות השנה. האתר ממוקם כ 50 קילומוטר צפונית לפורטו פרינססה, בירת פאלאוואן. פארק הנהר התת יבשתי מציג מחזה מרהיב של נטיפים קרסטים בתוך 8.2 קילומטר של נהר תת קרקעי. תכונה מיוחדת של הנהר הנה שהוא זורם דרך מנהרה לפני שהוא נשפך לים הסיני הדרומי.
פאלאוואן ארכיפלג צר עם למעלה מ 1780 איים ואיונים הינו לא רק הגבול האקולוגי האחרון של הפיליפינים.
פאלאוואן עם קסמו המיוחד ואופיו המרטיט הינו באמת יעד תיירותי ייחודי.
גן עדן זה של יערות בתוליים חרוצים בצוקיי אבן גיר וכיפות המכוסות בשיחים ועצים ייחודיים. ישנם גם לגונות מדהימות ואגמים, מנגרובים וביצות, מפרצים עם מי ברקת המחביאים ספינות אבודות ועתיקות וגינות ים שופעות בחיי ים.
הנהר התת יבשתי שהוכרז לא מזמן כאחד מפלאי עולם, מהווה מקור משיכה לתיירים רבים כל עונות השנה. האתר ממוקם כ 50 קילומוטר צפונית לפורטו פרינססה, בירת פאלאוואן. פארק הנהר התת יבשתי מציג מחזה מרהיב של נטיפים קרסטים בתוך 8.2 קילומטר של נהר תת קרקעי. תכונה מיוחדת של הנהר הנה שהוא זורם דרך מנהרה לפני שהוא נשפך לים הסיני הדרומי.
אל נידו:
בשנת 1986 המגזין טיים קבע שאל נידו הוא אחד מיעדי הנסיעה הסודיים בעולם, עד היום הוא כזה עם שמורה ימית מדהימה ויופי שנשמר עם השנים. אל נידו פופולרית בשל צוקי אבן הגיר המשולבים בלגונות. השם אל נידו נגזר מספרדית על קבוצת ציפורים מיוחדת החיה במקום. אל נידו שוכנת בנקודה הצפון מערבית של פאלאוואן במרחק 238 קילומטר מפורטו פרינססה.
בשנת 1986 המגזין טיים קבע שאל נידו הוא אחד מיעדי הנסיעה הסודיים בעולם, עד היום הוא כזה עם שמורה ימית מדהימה ויופי שנשמר עם השנים. אל נידו פופולרית בשל צוקי אבן הגיר המשולבים בלגונות. השם אל נידו נגזר מספרדית על קבוצת ציפורים מיוחדת החיה במקום. אל נידו שוכנת בנקודה הצפון מערבית של פאלאוואן במרחק 238 קילומטר מפורטו פרינססה.
מהלך הטיול
יום 1:
הגעה למנילה לינה בסלסטה הוטל וחצי יום חופשי.
יום 1:
הגעה למנילה לינה בסלסטה הוטל וחצי יום חופשי.
יום 2 מפלי הפגסנחאן:
הדרך ממנילה לפגסנחאן עוברת בנוף כפרי ויפיפה עם שדות ענק של אורז ועצי קוקוס. ההרפתקה מתחילה במורד הנחל ע"ג סירת קנו שאותה ישיטו שני שייטים. במהלך של שעה וחצי לאורך הנהר תחווה מעבר אשדים שוצפים, קניון צר ומרהיב וצמחייה עבותה. בסוף המסלול תוכל לעמוד מתחת למפל בגובה 10 מטר. לאחר חווית המפלים נאכל ארוחת צהריים מקומית טיפוסית שאחריה נחזור למנילה.
טיפים: יש להביא סט בגדים להחלפה כיוון שסביר להניח שנסיים את החוויה רטובים
יש להצטייד בשקית למצלמה
היה מוכן לבקשות טיפים חוזרות ונשנות מצד מוכרי המזון והשתייה לאורך המסלול ומצד השייטים.
הדרך ממנילה לפגסנחאן עוברת בנוף כפרי ויפיפה עם שדות ענק של אורז ועצי קוקוס. ההרפתקה מתחילה במורד הנחל ע"ג סירת קנו שאותה ישיטו שני שייטים. במהלך של שעה וחצי לאורך הנהר תחווה מעבר אשדים שוצפים, קניון צר ומרהיב וצמחייה עבותה. בסוף המסלול תוכל לעמוד מתחת למפל בגובה 10 מטר. לאחר חווית המפלים נאכל ארוחת צהריים מקומית טיפוסית שאחריה נחזור למנילה.
טיפים: יש להביא סט בגדים להחלפה כיוון שסביר להניח שנסיים את החוויה רטובים
יש להצטייד בשקית למצלמה
היה מוכן לבקשות טיפים חוזרות ונשנות מצד מוכרי המזון והשתייה לאורך המסלול ומצד השייטים.
יום 3: טאאל טרק:
לאחר היציאה ממנילה בבוקר, הנסיעה ל"טגאיטאי" עוברת בדרך מרהיבה שמטפסת אל העיר. אחר כך ירידה לאגם "טאאל "בדרך צרה עד לשפת האגם. נמשיך בסירה קטנה הנקראת "בנגקה" למרכז האי שם נרכב על סוס עד שנגיע למכתש הר הגעש. לאחר תצפית על המכתש המרהיב נחזור על גב הסוס למקום עגינת הסירה ומשם נשוט בחזרה לנקודת המוצא ונמשיך לעיר "טגאיטאי"
נאכל ארוחת צהריים עמוסה בכל טוב (בופה) במלון המפואר "טאאל ויסטה" ונצפה בנוף המרהיב של האגם והר הגעש.
לאחר הטיול נסע לאנג'לס סיטי שנצאת כ 4 שעות נסיעה מטאאל ונשים את המזוודות במלון איי בי סי הממוקם בלב רובע השעשועים של אנג'לס סיטי. מלון בוטיק זה מציע נוחיות ופאר.
לאחר היציאה ממנילה בבוקר, הנסיעה ל"טגאיטאי" עוברת בדרך מרהיבה שמטפסת אל העיר. אחר כך ירידה לאגם "טאאל "בדרך צרה עד לשפת האגם. נמשיך בסירה קטנה הנקראת "בנגקה" למרכז האי שם נרכב על סוס עד שנגיע למכתש הר הגעש. לאחר תצפית על המכתש המרהיב נחזור על גב הסוס למקום עגינת הסירה ומשם נשוט בחזרה לנקודת המוצא ונמשיך לעיר "טגאיטאי"
נאכל ארוחת צהריים עמוסה בכל טוב (בופה) במלון המפואר "טאאל ויסטה" ונצפה בנוף המרהיב של האגם והר הגעש.
לאחר הטיול נסע לאנג'לס סיטי שנצאת כ 4 שעות נסיעה מטאאל ונשים את המזוודות במלון איי בי סי הממוקם בלב רובע השעשועים של אנג'לס סיטי. מלון בוטיק זה מציע נוחיות ופאר.
יום 4: הר פינטובו:
בשעה 6 נצא לכיוןן צומת קאפאז, מצומת קאפאס נמשיך לנקודת התחלת הטיול ב"סנטה ג'וליאנה". ניסע ברכב שטח בטיפוס אל ההר ונלך רגלית במשך כשעתיים את הקטע הסופי של המסלול עד למכתש שבו נוכל לשחות במים התכולים והקרירים של אגם המכתש. נערוך פיקניק על שפת המכתש
טיפים:
חובה להגיע לסנטה ג'וליאנה עד 7 בבוקר כיוון שהמסלול נסגר אחרי שעה זו.
ניתן לדלג על הטיול הרגלי ע"י שכירת מטוס פרטי קל, זוהי חווית טיסה מדהימה מעל המכתש במשך של כ 30 דקות. נא להתקשר לפרטים.
בסוף המסלול נמשיך לכיוון צפון עד הגיענו למלון היילנדר אשר בסולנו (6 שעות נסיעה) מלון זה הוא המלון המפואר בקאגאיין ואלי
בשעה 6 נצא לכיוןן צומת קאפאז, מצומת קאפאס נמשיך לנקודת התחלת הטיול ב"סנטה ג'וליאנה". ניסע ברכב שטח בטיפוס אל ההר ונלך רגלית במשך כשעתיים את הקטע הסופי של המסלול עד למכתש שבו נוכל לשחות במים התכולים והקרירים של אגם המכתש. נערוך פיקניק על שפת המכתש
טיפים:
חובה להגיע לסנטה ג'וליאנה עד 7 בבוקר כיוון שהמסלול נסגר אחרי שעה זו.
ניתן לדלג על הטיול הרגלי ע"י שכירת מטוס פרטי קל, זוהי חווית טיסה מדהימה מעל המכתש במשך של כ 30 דקות. נא להתקשר לפרטים.
בסוף המסלול נמשיך לכיוון צפון עד הגיענו למלון היילנדר אשר בסולנו (6 שעות נסיעה) מלון זה הוא המלון המפואר בקאגאיין ואלי
יום 5: באנאווה באטאד
לאחר ארוחת הבוקר נמשיך לנקודת התצפית של טרסות האורז בבאנאווה. משם נמשיך לאוכף באטאד שמשם מתחיל הטרק לכפר באטאד. הדרך לבאטאד מבנאווה נמשכת כשעה ונעשה אותה באמצעות רכב שטח (ג'יפני). מהאוכף נרד אל הכפר בהליכה רגלית כשעה. כפר באטאד ממוקם במרכז העמק המופלא של טרסות האורז עם הגיענו לכפר, נפגוש את המקומיים אשר גרים שם. נחצה את הכפר ונטפס במעלה מדרגות האורז עד שנגיע לנקודת התצפית משם נוכל לצפות בכל העמק והכפר בתוכו. באם הזמן יאפשר, נבקר במפלים שמעבר להר. אחר הצהריים נטפס חזרה לאוכף באטאד ומשם למלון באנאווה בבאנאווה.
לאחר ארוחת הבוקר נמשיך לנקודת התצפית של טרסות האורז בבאנאווה. משם נמשיך לאוכף באטאד שמשם מתחיל הטרק לכפר באטאד. הדרך לבאטאד מבנאווה נמשכת כשעה ונעשה אותה באמצעות רכב שטח (ג'יפני). מהאוכף נרד אל הכפר בהליכה רגלית כשעה. כפר באטאד ממוקם במרכז העמק המופלא של טרסות האורז עם הגיענו לכפר, נפגוש את המקומיים אשר גרים שם. נחצה את הכפר ונטפס במעלה מדרגות האורז עד שנגיע לנקודת התצפית משם נוכל לצפות בכל העמק והכפר בתוכו. באם הזמן יאפשר, נבקר במפלים שמעבר להר. אחר הצהריים נטפס חזרה לאוכף באטאד ומשם למלון באנאווה בבאנאווה.
יום 6: באנאווה סאגאדה
לאחר ארוחת הבוקר, ניסע לסאגאדה מהלך כשלוש וחצי שעות נסיעה. סאגדה הינה קסומה ומהפנטת ועטוית עצי אורן ,הרים עטויי עננים, טרסות אורז רחבות, מערות קסומות ומפלים דרמטיים השוצפים במים צלולים. לאחר ההגעה לסאגאדה נצא לטיול למערות הקבורה שם נחזה בארונות קבורה מלפני כ 500 שנה. הרבה מן הארונות חרוטים בדמיות לטאות שהינם סמל לחיים ארוכים ופוריות. לאחר המסלול נחזור ברכב לבאנאווה ולמלון באנאווה.
לאחר ארוחת הבוקר, ניסע לסאגאדה מהלך כשלוש וחצי שעות נסיעה. סאגדה הינה קסומה ומהפנטת ועטוית עצי אורן ,הרים עטויי עננים, טרסות אורז רחבות, מערות קסומות ומפלים דרמטיים השוצפים במים צלולים. לאחר ההגעה לסאגאדה נצא לטיול למערות הקבורה שם נחזה בארונות קבורה מלפני כ 500 שנה. הרבה מן הארונות חרוטים בדמיות לטאות שהינם סמל לחיים ארוכים ופוריות. לאחר המסלול נחזור ברכב לבאנאווה ולמלון באנאווה.
יום 7: נסיעה באנאוואה מנילה
לאחר ארוחת הבוקר נסיעה למנילה, מהלך 8-10 שעות
לינה במלון סלסטה.
לאחר ארוחת הבוקר נסיעה למנילה, מהלך 8-10 שעות
לינה במלון סלסטה.
יום 8: פורטו פרינססה, הנהר
התת יבשתי
אחרי ארוחת הבוקר, נסע לשדה התעופה לטיסתנו לפורטו פרינססה פאלאוואן,שלידה שוכן הנהר התת יבשתי שזכה לא מכבר בתואר אחד מ 7 פלאי תבל.
לאחר הנחיתה, ניסע כשעה וחצי למלון בסאבאנג בו נלון את הלילה.מלון שרידן ריזורט מהמיוחדים ממלונות האיזור שמשרים אוירת נוחיות ושלווה. המלון ממוקם במרכז שמורת טבע מרהיבה ביופיה על שפת הים. לאחר הורדת המזוודות במלון, ניסע לכיוון הנהר התת יבשתי שם נעלה על הסירות ונחווה את הנהר התת יבשתי. לאחר הטיול נחזור למלון לצורך מנוחה ולינה.
אחרי ארוחת הבוקר, נסע לשדה התעופה לטיסתנו לפורטו פרינססה פאלאוואן,שלידה שוכן הנהר התת יבשתי שזכה לא מכבר בתואר אחד מ 7 פלאי תבל.
לאחר הנחיתה, ניסע כשעה וחצי למלון בסאבאנג בו נלון את הלילה.מלון שרידן ריזורט מהמיוחדים ממלונות האיזור שמשרים אוירת נוחיות ושלווה. המלון ממוקם במרכז שמורת טבע מרהיבה ביופיה על שפת הים. לאחר הורדת המזוודות במלון, ניסע לכיוון הנהר התת יבשתי שם נעלה על הסירות ונחווה את הנהר התת יבשתי. לאחר הטיול נחזור למלון לצורך מנוחה ולינה.
יום 9: אל נידו
לאחר ארוחת הבוקר ניסע בואן ממוזג לאל נידו ומשם נעלה על סירה עד שנגיע למלון מינילוק ריזורט הממוקם באי מבודד חצי שעה מאל נידו.
המלון ממוקם בלגונה מוקפת בצוקי גיר. במלון אפשרות לפעילות ספורט ימי מגוון. מלון מינילוק ריזורט מהווה נקודת יציאה טובה לפעילות מגוונת כמו שנורקלים, שחייה, קייאקים, טיולי לגונה וצלילה.
לאחר ארוחת הבוקר ניסע בואן ממוזג לאל נידו ומשם נעלה על סירה עד שנגיע למלון מינילוק ריזורט הממוקם באי מבודד חצי שעה מאל נידו.
המלון ממוקם בלגונה מוקפת בצוקי גיר. במלון אפשרות לפעילות ספורט ימי מגוון. מלון מינילוק ריזורט מהווה נקודת יציאה טובה לפעילות מגוונת כמו שנורקלים, שחייה, קייאקים, טיולי לגונה וצלילה.
יום 10: אל נידו
לאחר ארוחת הבוקר נעשה טיול דילוגים בין האיים. נבקר בלגונות המדהימות בצוקים הגיריים, נעשה שנורקלים לאורך המפרצים הצלולולים, פיקניק, יום שכולו הנאה
לאחר ארוחת הבוקר נעשה טיול דילוגים בין האיים. נבקר בלגונות המדהימות בצוקים הגיריים, נעשה שנורקלים לאורך המפרצים הצלולולים, פיקניק, יום שכולו הנאה
יום 11: אל נידו
אחרי ארוחת הבוקר יום חופשי אם אפשרות לטיול דילוגי איים נוסף.
אחרי ארוחת הבוקר יום חופשי אם אפשרות לטיול דילוגי איים נוסף.
יום 12:
לאחר ארוחת הבוקר ניסע לשדה התעופה של אל נידו לצורך טיסה למנילה. לאחר הגעה למנילה, ניתן לבלות באופן עצמאי או כאופציה לבצע טיול של חצי יום בעיר העתיקה של מנילה.
לאחר ארוחת הבוקר ניסע לשדה התעופה של אל נידו לצורך טיסה למנילה. לאחר הגעה למנילה, ניתן לבלות באופן עצמאי או כאופציה לבצע טיול של חצי יום בעיר העתיקה של מנילה.
INCLUSION
המחיר כולל: ואנים חדשים וממוזגים, נהג,כבישי אגרה, רכבי שטח בפינטובו ובנאוה, טיסות פנים, מדריך דובר אנגלית בפינטובו, בהר הגבוה ובנהר התת יבשתי .במסלולי היום פגסנחאן וטגאיטאי ארוחת צהריים פלוס סירות וסוסים., העברות משדה התעופה ואליו, פנסיון מלא (הכל כלול) במלון מינילוק אל נידו וארוחות בוקר למשך כל ה 12 ימים.
המחיר כולל: ואנים חדשים וממוזגים, נהג,כבישי אגרה, רכבי שטח בפינטובו ובנאוה, טיסות פנים, מדריך דובר אנגלית בפינטובו, בהר הגבוה ובנהר התת יבשתי .במסלולי היום פגסנחאן וטגאיטאי ארוחת צהריים פלוס סירות וסוסים., העברות משדה התעופה ואליו, פנסיון מלא (הכל כלול) במלון מינילוק אל נידו וארוחות בוקר למשך כל ה 12 ימים.
REMARKS
מחיר הטיול מותנה ברמת המלונות. נא צרו איתנו קשר למחיר סופי.
מחיר הטיול מותנה ברמת המלונות. נא צרו איתנו קשר למחיר סופי.
- הקדמה
- ימים 1 - 3: מבקרים במנילה, פלאוון ופורטו
פרינססה
- ימים 4 - 7: ממשיכים לאל נידו
- ימים
8 - 10: יוצאים
לכיוון פורט בארטון
- ימים 11 - 13: פורט פרינססה וחזרה הביתה
- מידע כללי
- המלצות
הבובה
ואני ניצלנו את חופשת ראש השנה הסיני וברחנו למחוזות בצבעי טורקיז. בערבים שלפני
החופשה היינו פותחים את Google Earth ומחפשים
אחר החוף המושלם. שבוע לאחר מכן כבר מצאנו אותו ואת כל המשפחה שלו ממתינים לנו בפיליפינים. לצערנו, הצלחנו להוציא רק 14 ימי חופשה ולכן בחרנו
לטייל אך ורק בחצי הצפוני של האי Palawan. המקומות
בהם היינו הם Manila, Puerto
Princesa, El nido ו- Port barton. הטיול
התאפיין בנסיעות רבות (אך מאוד מעניינות עם נופים יפים) ופחות בחופשת בטן גב
מסורתית.
לתחילת הכתבה
לתחילת הכתבה
יצאנו
מבייג`ינג אחר
הצהריים והגענו למנילה כעבור
6 שעות (4,300 RMB לאדם
הלוך חזור). בשדה התעופה של מנילה, באופן די מפתיע, שאל אותנו פקיד ההגירה את
דעתינו על המלחמה בעזה. אחרי הסבר דיפלומטי מצידנו הוא נתן לנו אשרת כניסה
לחודשיים. לאחריו קיבלה את פנינו בחורה חמודה בדוכן מידע לתיירים, שענתה על כל
השאלות האידיוטיות שלנו עם חיוך. לקראת היציאה לאולם מקבלי הפנים יש מספר דוכנים
של בנקים, בהם ניתן להמיר כסף זר לפזו פיליפיני. מומלץ להמיר מספיק כסף ל-24 השעות
הקרובות ואת השאר להמיר בדוכנים בעיר, זאת משום שהשער בשדה התעופה יחסית נמוך
(ניתן להמיר דולרים, יורו ושאר מטבעות).
ביציאה מאולם הנכנסים של השדה יש דוכן של חברת הסלולאר Smart. קניתי Sim המכיל 1,000 פזו. המחיר לשיחות יוצאות בתוך הפיליפינים עומד על 6פזו לדקה, על שיחות לארץ 20פזו לדקה ועל שיחות נכנסות אין תשלום. זול מאוד! חשוב להצטייד במכשיר נייד פתוח, שיקלוט את ה-Sim בלי בעיות. מהשדה תפסנו מונית ב- 100 פזו למלון בשם Nichols airport hotel (טלפון: 63-2-85118348+), הממוקם שלושה ק"מ מהשדה. בעיקרון מדובר במלון בסדר גמור בשביל להעביר בו את הלילה עד טיסת ההמשך לאיים בבוקר, אבל לא בשביל להישאר שם למשך השהות כולה במנילה. שילמנו 1,800 פזו ללילה לחדר. הג`וק המת היה בונוס.
למחרת, התעוררנו מוקדם בבוקר כדי להספיק את הטיסה לפלאוון (Palawan). הנסיעה מהמלון לשדה ארכה עשר דקות והגענו לשם כשעה וחצי לפני הטיסה שיצאה ל- Puerto Princesa בשעה 08:00 מטרמינל 2 ועלתה 3,500 פזו לאדם (Philippineairlines.com) הלוך ושוב ממנילה לפוארטו פרינססה. כדאי לשבת ליד חלון כי הנוף מדהים. המוני איים פזורים בתוך ים טורקיז צלול. זהו, התחיל החופש. נחתנו ב- Puerto Princesa, עיירה קטנה עם 40 אלף תושבים ורחוב אחד מרכזי בשם Rizal, שבו צומת אחת מרכזית עם רמזור אחד (כמו שדרות רק יותר כיף). לקחנו את התיקים מהקרוסלה הפיצפונת, עברנו ליד דוכן מידע לתיירים ויצאנו החוצה, שם המתינו המוני נהגי אופנועי סירה ונציגים רבים של כל אתרי הנופש על האי ומסביבו (אפשר לנסות לברר על מבצעי רגע אחרון). תפסנו קטנוע סירה לכיוון מרכז העיר, עד שתחושת בטן אמרה לי להגיד לנהג לעצור ליד מלון קטן ויפה. שילמנו לו 40 פזו ונכנסנו למלון בשם One Rover Place, שלקח 1,500 פזו ללילה לחדר עם מזגן ומים חמים. מומלץ לקחת רק את החדרים הזוגיים, החדרים האי זוגיים פונים למועדון קריאוקי. המלון מאוד נקי והצוות מאוד נחמד.
אחרי שזרקנו את התיקים בחדר התחלנו ללכת בעיר ולהיכנס לכל סימטה אפשרית במטרה לגלות את אופי החיים האמיתי והלא מתוייר של Puerto Princesa. בשלב מסויים הגענו לשוק הפירות, הירקות, הבשר והדגים המרכזי של העיירה (Public market). מקום מאוד צבעוני עם אנשים מחייכים מכל עבר, פשוט תענוג! מסביב לשוק יש סמטאות רבות עם דוכני קוקוסים, אננסים, עוף מטוגן ועוד מלא שטויות. כבר לא יכולנו לחכות יותר והיינו חייבים לטבול במים. לקחנו קטנוע סירה שיטיס אותנו ל- Honda bay, מרחק שלושים דקות נסיעה צפונה וכ- 120 פזו לכיוון. בנמל של הונדה ביי שכרנו סירה פרטית ב- 1,400 פזו ליום שלם עם נהג ועוזר נהג (מינימום ג`מבו) והתחלנו לקפוץ בין האיים השונים והחלומיים שבמפרץ. ב- Snake Islandאפשר לקנות דגים טריים בעודם מפרפרים (תנו לחיות לחיות בתוך הבטן שלי), עשרים דקות על האש, 200 פזו לקילו, לאכול עם הידיים וקוקוס עם קש ליד והחיים יפים יותר.
ב- Puerto Princesa יש שתי מסעדות תיירים מאוד מומלצות (שתיהן נמצאות ממש ליד המלון בו שהינו). האחת מגישה בעיקר דגים ופירות ים ונקראת Ka-Lui והשניה מגישה הכל מהכל ונקראת Kinabuch. הלכנו לקא-לוי ואכלנו ארוחה זוגית של סטייק טונה (לא מפרפר) ועוד מלא מנות קטנות וגדולות, כולל שייק המנגו הטעים ביותר בחצי הכדור המזרחי (1,000 פזו לזוג הכל). חשוב לבקש מהמלון להזמין מקום עוד בצהריים!
אתמול סגרנו עם משרד הנסיעות של המלון שהיום ניסע לנהר התת קרקעי, שנמצא בעיירת Sabang. המחיר עומד על 1,500 פזו לאדם ליום שלם, כולל ארוחת צהריים. בשעה 06:30 המתין לנו ה- Van מחוץ למלון והתחלנו את הנסיעה של השעתיים עם עוד שיבעה אנשים לנהר התת קרקעי. נסיעה בחלקה על כביש ובחלקה על דרך עפר. בסוף הגענו בחתיכה אחת, אני חושב. המתנו שעה על המזח של Sabang לסירה שתיקח אותנו לחוף, ממנו ניתן להיכנס לנהר. המקום יפה ומרשים אבל אני ממש לא בטוח שכדאי לבזבז יום שלם בשביל הדבר הזה. מעיין שילוב של קאייקים בנהר הירדן ומערת הנטיפים.
היו איתנו חבר`ה שלאחר הנהר כבר המשיכו צפונה לאל נידו עם Van או סירה וכך הם חסכו את השעתיים נסיעה חזרה ל- Puerto Princesa (סבנג נמצאת בין פורט פרינססה לאל נידו). אנחנו חזרנו ל- Puerto Princesa ואכלנו ארוחת ערב במסעדת Kinabuch המצויינת (מנה מומלצת ביותר- סטייק El Rancho Di Mitre על שם חבר הפרלמנט Di Mitre שמייצג את האי פאלאוון. בשר רך רך וטעים). ארוחה רצינית עם שתיה כ- 1,000 פזו לזוג.
לתחילת הכתבה
ביציאה מאולם הנכנסים של השדה יש דוכן של חברת הסלולאר Smart. קניתי Sim המכיל 1,000 פזו. המחיר לשיחות יוצאות בתוך הפיליפינים עומד על 6פזו לדקה, על שיחות לארץ 20פזו לדקה ועל שיחות נכנסות אין תשלום. זול מאוד! חשוב להצטייד במכשיר נייד פתוח, שיקלוט את ה-Sim בלי בעיות. מהשדה תפסנו מונית ב- 100 פזו למלון בשם Nichols airport hotel (טלפון: 63-2-85118348+), הממוקם שלושה ק"מ מהשדה. בעיקרון מדובר במלון בסדר גמור בשביל להעביר בו את הלילה עד טיסת ההמשך לאיים בבוקר, אבל לא בשביל להישאר שם למשך השהות כולה במנילה. שילמנו 1,800 פזו ללילה לחדר. הג`וק המת היה בונוס.
למחרת, התעוררנו מוקדם בבוקר כדי להספיק את הטיסה לפלאוון (Palawan). הנסיעה מהמלון לשדה ארכה עשר דקות והגענו לשם כשעה וחצי לפני הטיסה שיצאה ל- Puerto Princesa בשעה 08:00 מטרמינל 2 ועלתה 3,500 פזו לאדם (Philippineairlines.com) הלוך ושוב ממנילה לפוארטו פרינססה. כדאי לשבת ליד חלון כי הנוף מדהים. המוני איים פזורים בתוך ים טורקיז צלול. זהו, התחיל החופש. נחתנו ב- Puerto Princesa, עיירה קטנה עם 40 אלף תושבים ורחוב אחד מרכזי בשם Rizal, שבו צומת אחת מרכזית עם רמזור אחד (כמו שדרות רק יותר כיף). לקחנו את התיקים מהקרוסלה הפיצפונת, עברנו ליד דוכן מידע לתיירים ויצאנו החוצה, שם המתינו המוני נהגי אופנועי סירה ונציגים רבים של כל אתרי הנופש על האי ומסביבו (אפשר לנסות לברר על מבצעי רגע אחרון). תפסנו קטנוע סירה לכיוון מרכז העיר, עד שתחושת בטן אמרה לי להגיד לנהג לעצור ליד מלון קטן ויפה. שילמנו לו 40 פזו ונכנסנו למלון בשם One Rover Place, שלקח 1,500 פזו ללילה לחדר עם מזגן ומים חמים. מומלץ לקחת רק את החדרים הזוגיים, החדרים האי זוגיים פונים למועדון קריאוקי. המלון מאוד נקי והצוות מאוד נחמד.
אחרי שזרקנו את התיקים בחדר התחלנו ללכת בעיר ולהיכנס לכל סימטה אפשרית במטרה לגלות את אופי החיים האמיתי והלא מתוייר של Puerto Princesa. בשלב מסויים הגענו לשוק הפירות, הירקות, הבשר והדגים המרכזי של העיירה (Public market). מקום מאוד צבעוני עם אנשים מחייכים מכל עבר, פשוט תענוג! מסביב לשוק יש סמטאות רבות עם דוכני קוקוסים, אננסים, עוף מטוגן ועוד מלא שטויות. כבר לא יכולנו לחכות יותר והיינו חייבים לטבול במים. לקחנו קטנוע סירה שיטיס אותנו ל- Honda bay, מרחק שלושים דקות נסיעה צפונה וכ- 120 פזו לכיוון. בנמל של הונדה ביי שכרנו סירה פרטית ב- 1,400 פזו ליום שלם עם נהג ועוזר נהג (מינימום ג`מבו) והתחלנו לקפוץ בין האיים השונים והחלומיים שבמפרץ. ב- Snake Islandאפשר לקנות דגים טריים בעודם מפרפרים (תנו לחיות לחיות בתוך הבטן שלי), עשרים דקות על האש, 200 פזו לקילו, לאכול עם הידיים וקוקוס עם קש ליד והחיים יפים יותר.
ב- Puerto Princesa יש שתי מסעדות תיירים מאוד מומלצות (שתיהן נמצאות ממש ליד המלון בו שהינו). האחת מגישה בעיקר דגים ופירות ים ונקראת Ka-Lui והשניה מגישה הכל מהכל ונקראת Kinabuch. הלכנו לקא-לוי ואכלנו ארוחה זוגית של סטייק טונה (לא מפרפר) ועוד מלא מנות קטנות וגדולות, כולל שייק המנגו הטעים ביותר בחצי הכדור המזרחי (1,000 פזו לזוג הכל). חשוב לבקש מהמלון להזמין מקום עוד בצהריים!
אתמול סגרנו עם משרד הנסיעות של המלון שהיום ניסע לנהר התת קרקעי, שנמצא בעיירת Sabang. המחיר עומד על 1,500 פזו לאדם ליום שלם, כולל ארוחת צהריים. בשעה 06:30 המתין לנו ה- Van מחוץ למלון והתחלנו את הנסיעה של השעתיים עם עוד שיבעה אנשים לנהר התת קרקעי. נסיעה בחלקה על כביש ובחלקה על דרך עפר. בסוף הגענו בחתיכה אחת, אני חושב. המתנו שעה על המזח של Sabang לסירה שתיקח אותנו לחוף, ממנו ניתן להיכנס לנהר. המקום יפה ומרשים אבל אני ממש לא בטוח שכדאי לבזבז יום שלם בשביל הדבר הזה. מעיין שילוב של קאייקים בנהר הירדן ומערת הנטיפים.
היו איתנו חבר`ה שלאחר הנהר כבר המשיכו צפונה לאל נידו עם Van או סירה וכך הם חסכו את השעתיים נסיעה חזרה ל- Puerto Princesa (סבנג נמצאת בין פורט פרינססה לאל נידו). אנחנו חזרנו ל- Puerto Princesa ואכלנו ארוחת ערב במסעדת Kinabuch המצויינת (מנה מומלצת ביותר- סטייק El Rancho Di Mitre על שם חבר הפרלמנט Di Mitre שמייצג את האי פאלאוון. בשר רך רך וטעים). ארוחה רצינית עם שתיה כ- 1,000 פזו לזוג.
לתחילת הכתבה
היום
הוא היום לו חיכינו, הנסיעה לאל נידו (El-Nido).
מ- Puerto Princesa יש
מספר אפשרויות להגיע לאל נידו:
1. טיסה יקרה (הופסקו בדצמבר 2008 ועד להודעה חדשה).
2. ג`יפני\אוטובוס מ- Puerto
Princesa ל- Sabang ומשם Van או סירה לאל נידו.
3. Van ישיר (6.5 שעות).
4. אוטובוס (8-10 שעות).
החלטנו
לקחת Van. יש רכב
ואן ואוטובוסים שיוצאים לכל מקום ברחבי האי מהתחנה המרכזית, בשכונה בשםSan
Jose. ה-Van יוצא
בשעות 06:00, 07:00 ובשעה 10:00. כדאי להזמין מקום מראש (לבקש מהמלון להתקשר
לאוולין Evelyn), או
אפילו להגיע לתחנה המרכזית יום קודם כדי לסגור עניינים. מקום ב- Van עולה בין 300 ל- 700 פזו לאדם.
אנחנו מפונקים ולכן קנינו את כל הספסל האחורי, שבמקור אמור להכיל ארבעה אנשים
(פיליפינים קטנים). התמקחנו ושילמנו עבור 3.5 אנשים. נזק של 2,100 פזו לשנינו
בשביל לנסוע לאל נידו במחלקת עסקים של Van מחורבן
(האמריקאי שלפני שילם 300 פזו למקום). לפחות לא היינו צריכים להצטופף
במשך שבע שעות עם שאר האנשים. דרך אגב, כל Van מכיל
12 אנשים וכשמזמינים כדאי לציין בדיוק את מקום הישיבה הרצוי.
מזג אוויר סוער, מלווה בשיטפונות, קיבלו את פנינו באל נידו, ותוך כדי באסה מתמשכת וחיפוש אחר השמש של הארץ המובטחת ניסינו למצוא דרך להגיע למלון שלנו כדי להתחיל לייבש את כל הדברים שהיו בתוך התיקים שהיו קשורים על הגג של ה - Van. העיר אל נידו היא עיירת דיג במקור, שבורכה בעשרות איים מדהימים מסביב (Bacuit Archipelago). עם הזמן המקום הפך למתוייר מאוד עם המוני הוסטלים ומסעדות, שהחלו לאכול עוד ועוד מהחוף. היום העיירה מציעה המון אבל חוף הים בה לא יפה במיוחד ומה שעושים זה לקחת כל יום סירה לאיים שמסביב. אנחנו החלטנו ללון בכפר דייגים מרחק 5 דקות בקטנוע סירה מאל נידו בשם Corong Corong (לא מדובר בעיירה Coron, שבמרחק 8 שעות במעבורת צפונה מאל נידו).
קורונג קורונג הוא כפר דייגים פיליפיני אמיתי עם קו חוף נחמד ולא עמוס בסירות עם שני רזורטים, המון בתי עץ של הדייגים המקומיים ושתיים-שלוש וילות מטורפות של מערביים, שהתמקמו להם בגן-עדן. הרזורט בו ישנו נקרא Greenviews והמחיר בסביבות 1,800 פזו לחדר עם מזגן. החדרים נקיים וחדשים והמקום מאוד מאוד נעים (יש להם שני רזורטים, השני נמצא ב- Port Barton). השקיעות הכי יפות באזור. יש חשמל שעתיים בצהריים ובמשך כל הלילה.
למחרת קמנו ליום מעונן. קיבינימט. לקחנו טיול איים (איי A hopping). יש שלושה טיולים כאלו: A, B ו-C. לפי דעתי A הכי מרשים וכולל לגונות צלולות ושנורקלים. המחיר היה 1,400 פזו לסירה פרטית עבור שנינו אחרי מיקוח. הפלגנו יום שלם בין איים חלומיים ולגונות גדולות, קטנות וחבויות. אכלנו דגים על האש שהקפטיין הכין לנו. היה תענוג. בערב הלכנו לאכול במסעדת Squidos, שבבעלות צרפתי צעקני. האוכל היה סבבה לחלוטין והקינוחים מצויינים. ארוחה ממוצעת עם בירות וכו` תעלה כ- 700 פזו לזוג.
יום מס 6. מזל טוב לנו. שכרנו סירה (1,500 פזו ליום) וביקשנו ממנו לעצור באי עם אחד החופים היפים ביותר באיזור. נחנו, שחינו, אכלנו דגים על האש (שהקפטיין הכין) ואחר כך המשכנו לעוד כמה מקומות, ביניהם ל-Snake island עם המצפה היפה בראש הגבעה. בערב הסתובבנו קצת באל נידו, אכלנו משהו וחזרנו לחלקת גן העדן שלנו ב- Corong Corong כדי לצפות בשמיים מלאי הכוכבים.
כל כך אהבנו את האי שהיינו בו אתמול והיה לנו חסר לשכב יום שלם בשמש בלי לעשות כלום, אז סגרנו על סירה שתיקח אותנו לשם בבוקר ותבוא חזרה בערב לקחת אותנו עבור 600 פזו. בגלל שמדובר באי שומם, קפצנו בבוקר למאפיה שבאל נידו וקנינו מלא מאפים ולחמניות מתוקות. אחר כך עברנו בכמה דוכנים וקנינו פירות ושתיה. אחרי שהגענו לאי גילינו שבצד השני שלו היו כמה מקומיים שבעצם גרים בגן העדן הזה ואחד מהם הסכים לטפס 30 מטרים על עץ קוקוס כדי להביא לנו כמה קוקוסים (40 פזו). בשעה חמש כבר השמש התחילה לשקוע ורק חוזליטו, הנהג הקטן, לא נראה באופק. כבר חשבנו על פרק הסיום של הישרדות ופתאום הוא צץ משום מקום עם הסירה (יותר כמו קייאק) המתפרקת שלו. ניצלנו!
למחרת תיכננו להדרים לכיוון Port Barton אז עוד באותו ערב התחלנו לברר ולסגור דברים. מסתבר שכמה פעמים בשבוע יש סירות, שמגיעות מ- Port Barton לאל נידו עם תיירים וכדי לא לחזור ריקות ניתן לסגור עליהן מקום עבור כ- 1,500 פזו לאדם (הפלגה של כארבע שעות). מצאנו סירה כזו ולאחר מיקוח קל סגרנו על 1,200 פזו לאדם. את הלילה הזה העברנו ב- Island front, שגם הוא נמצא ב- Corong Corong ממש לידGreenviews. החדר שלנו עלה 900 פזו והיה מתחת לכל ביקורת. לפני שנרדמנו עוד הספקנו לעשות עיניים ללטאה גדולה (אבל ממש גדולה, לא סתם סממית), שהסתובבה מעלינו על התקרה. מזל שהיא לא שמעה על ניוטון.
מזג אוויר סוער, מלווה בשיטפונות, קיבלו את פנינו באל נידו, ותוך כדי באסה מתמשכת וחיפוש אחר השמש של הארץ המובטחת ניסינו למצוא דרך להגיע למלון שלנו כדי להתחיל לייבש את כל הדברים שהיו בתוך התיקים שהיו קשורים על הגג של ה - Van. העיר אל נידו היא עיירת דיג במקור, שבורכה בעשרות איים מדהימים מסביב (Bacuit Archipelago). עם הזמן המקום הפך למתוייר מאוד עם המוני הוסטלים ומסעדות, שהחלו לאכול עוד ועוד מהחוף. היום העיירה מציעה המון אבל חוף הים בה לא יפה במיוחד ומה שעושים זה לקחת כל יום סירה לאיים שמסביב. אנחנו החלטנו ללון בכפר דייגים מרחק 5 דקות בקטנוע סירה מאל נידו בשם Corong Corong (לא מדובר בעיירה Coron, שבמרחק 8 שעות במעבורת צפונה מאל נידו).
קורונג קורונג הוא כפר דייגים פיליפיני אמיתי עם קו חוף נחמד ולא עמוס בסירות עם שני רזורטים, המון בתי עץ של הדייגים המקומיים ושתיים-שלוש וילות מטורפות של מערביים, שהתמקמו להם בגן-עדן. הרזורט בו ישנו נקרא Greenviews והמחיר בסביבות 1,800 פזו לחדר עם מזגן. החדרים נקיים וחדשים והמקום מאוד מאוד נעים (יש להם שני רזורטים, השני נמצא ב- Port Barton). השקיעות הכי יפות באזור. יש חשמל שעתיים בצהריים ובמשך כל הלילה.
למחרת קמנו ליום מעונן. קיבינימט. לקחנו טיול איים (איי A hopping). יש שלושה טיולים כאלו: A, B ו-C. לפי דעתי A הכי מרשים וכולל לגונות צלולות ושנורקלים. המחיר היה 1,400 פזו לסירה פרטית עבור שנינו אחרי מיקוח. הפלגנו יום שלם בין איים חלומיים ולגונות גדולות, קטנות וחבויות. אכלנו דגים על האש שהקפטיין הכין לנו. היה תענוג. בערב הלכנו לאכול במסעדת Squidos, שבבעלות צרפתי צעקני. האוכל היה סבבה לחלוטין והקינוחים מצויינים. ארוחה ממוצעת עם בירות וכו` תעלה כ- 700 פזו לזוג.
יום מס 6. מזל טוב לנו. שכרנו סירה (1,500 פזו ליום) וביקשנו ממנו לעצור באי עם אחד החופים היפים ביותר באיזור. נחנו, שחינו, אכלנו דגים על האש (שהקפטיין הכין) ואחר כך המשכנו לעוד כמה מקומות, ביניהם ל-Snake island עם המצפה היפה בראש הגבעה. בערב הסתובבנו קצת באל נידו, אכלנו משהו וחזרנו לחלקת גן העדן שלנו ב- Corong Corong כדי לצפות בשמיים מלאי הכוכבים.
כל כך אהבנו את האי שהיינו בו אתמול והיה לנו חסר לשכב יום שלם בשמש בלי לעשות כלום, אז סגרנו על סירה שתיקח אותנו לשם בבוקר ותבוא חזרה בערב לקחת אותנו עבור 600 פזו. בגלל שמדובר באי שומם, קפצנו בבוקר למאפיה שבאל נידו וקנינו מלא מאפים ולחמניות מתוקות. אחר כך עברנו בכמה דוכנים וקנינו פירות ושתיה. אחרי שהגענו לאי גילינו שבצד השני שלו היו כמה מקומיים שבעצם גרים בגן העדן הזה ואחד מהם הסכים לטפס 30 מטרים על עץ קוקוס כדי להביא לנו כמה קוקוסים (40 פזו). בשעה חמש כבר השמש התחילה לשקוע ורק חוזליטו, הנהג הקטן, לא נראה באופק. כבר חשבנו על פרק הסיום של הישרדות ופתאום הוא צץ משום מקום עם הסירה (יותר כמו קייאק) המתפרקת שלו. ניצלנו!
למחרת תיכננו להדרים לכיוון Port Barton אז עוד באותו ערב התחלנו לברר ולסגור דברים. מסתבר שכמה פעמים בשבוע יש סירות, שמגיעות מ- Port Barton לאל נידו עם תיירים וכדי לא לחזור ריקות ניתן לסגור עליהן מקום עבור כ- 1,500 פזו לאדם (הפלגה של כארבע שעות). מצאנו סירה כזו ולאחר מיקוח קל סגרנו על 1,200 פזו לאדם. את הלילה הזה העברנו ב- Island front, שגם הוא נמצא ב- Corong Corong ממש לידGreenviews. החדר שלנו עלה 900 פזו והיה מתחת לכל ביקורת. לפני שנרדמנו עוד הספקנו לעשות עיניים ללטאה גדולה (אבל ממש גדולה, לא סתם סממית), שהסתובבה מעלינו על התקרה. מזל שהיא לא שמעה על ניוטון.
בבוקר
חיכתה לנו הסירה עם שני השותפים האחרים שלנו (ארבעה נוסעים+שני נהגים). הים היה
פלטה ולפנינו היתה הפלגה יחסית נוחה של ארבע שעות לפורט בארטון. בדרך כלל המים שקטים יותר בבוקר ולכן עדיף לצאת כמה
שיותר מוקדם, אפילו בחמש בבוקר. ההפלגה עברה מצויין והים התחיל להתרומם רק בשעה
האחרונה על הסירה. היה הרבה מקום וניתן היה למתוח את הרגלים, וקפיצות הפיפי למים
היו מאוד מרעננות.
אתמול בערב סגרנו להיום חדר בשני מקומות שונים. האחד נקרא Swisippini ונמצא במרכז רצועת החוף של Port Barton. השני נקרא Coconut island resort ונמצא על אי בודד במרחק של 15 ק"מ מערבית מפורט בארטון (40 דקות הפלגה). בגלל שהזוג השני, שהיה איתנו על הסירה, ביקש לרדת ב- Coconut island resort כבר החלטנו שזה הסימן שלנו ואנחנו צריכים להעביר שם את הימים הבאים ולא בפורט בארטון עצמה. כעבור ארבע שעות וחצי של הפלגה וחור בראש הגענו ל- Coconut island resort (המלצה חמה חמה - להביא אטמי אוזניים. בהפלגות השונות המנוע צווח ועושה חור בראש. להפלגות הקצרות זה לא ממש משנה, אבל לשבת ארבע שעות וחצי במרחק מטר וחצי מאגזוז של מנוע יכול להביא להתמוטטות עצבים).
ה- Coconut island resort זה מקום קסום ויפה על אי בודד עם שונית אלמוגים יפה וקאייק לשימוש האורחים (ניתן לקאייק למפרצים השונים והמבודדים עוד יותר באיזור). הבעלים הוא בחור שוויצרי והכל שם מתוקתק כמו שעון. כל יום יש רשימה על הקיר של המנות המיוחדות, שיוגשו בארוחת הערב וצריך להזמין את המנה הרצויה עד 15:00 בצהריים. פיספסת, לא אכלת.
חדר עולה 630 פזו וקוטג` עולה 900 פזו ללילה. חשמל יש כמה שעות בערב. אין אינטרנט ויש קליטה של טלפון נייד רק בקושי בנקודה מאוד מוגדרת ליד המטבח (והקופים). יש במקום מקסימום עשרים אנשים בכל יום, כך שיש המון שקט. האוכל היחיד שיש נמצא במסעדה של המקום וארוחת ערב ממוצעת לזוג תעלה כ- 700 פיזו. לא יקר במיוחד בשביל אורחים ש"כלואים" באי בלי אפשרות בחירה בין מקומות שונים. המלצה לאוהבי הנישנושים - תביאו איתכם חטיפים ועוד דברים שאתם אוהבים. האוכל מצוין אבל לפעמים פשוט בא איזה אגוזי. יש במקום הרגשה של סיני בימים הטובים, בלי חשמל, שמיים זרועי כוכבים ופשטות מפנקת. מומלץ להגיע לפחות לשני לילות!
למחרת העברנו יום נוסף במקום הרגוע. שנורקלים בשונית אלמוגים, טיולים על החוף, קופים על העצים, אוכל מצויין, יין לבן צונן (700 פזו לבקבוק), לימונדות ומריבות על הערסל (היא האכילה אותי חול). בערב ביקשנו מהצוות לסגור לנו חדר למחר בלילה ב- Swisippini בחוף של פורט בארטון.
למחרת, בשעה שבע בבוקר תפסנו טרמפ עם הסירה של הרזורט, שיצאה לפורט בארטון לעשות קניות. אחרי 40 דקות הגענו לחוף וקיבלו אותנו עם ארוחת בוקר ב- Swisippini. פורט בארטון היא עיירת דייגים חביבה וקטנה עם קו חוף יפה, המלאה בריזורטים ברמות שונות. המחירים לחדר ללילה הם בין 600 ל- 1,200 פזו. המקומות שזכורים לנו לטובה הם Greenviews ,Summer homes ו- El dorado. חשמל יש בצהריים ובערב ואינטרנט יש רק ב- Summer homes והוא יחסית יקר, 120 פזו לשעה. אנחנו ישנו ב- Swissipini בחדר מצ`וקמק עם רצפת במבוק, שמאפשרת לכל חרק קטן מ-5 ס"מ כניסה חופשית להתכרבל איתנו בלילה. שילמנו 800 פזו ללילה.
הסיבה שעזבנו את גן העדן על האי הבודד והגענו לפורט בארטון היתה משום שהבובה החליטה שהיא רוצה לטפס ולהגיע למפל הגדול היפה שיש במרחק שלוש שעות צעידה מפורט בארטון. ברוב טפשותינו לקראת הצהריים סגרנו עם איזה ילד, שיראה לנו את הדרך למפל בעבור 150 פיזו. הוא לקח אותנו לנחל המקומי ובמקום בו המים עברו מעל סלע גדול הוא אמר לנו שזה המפל. חזרנו כעבור שעתיים לחוף והמשכנו בשכיבה וקריאה. נתתי לו 50 פזו והתחרטתי על זה. וגם לא ראינו את המפל האמיתי. באסה.
התכנון שלנו היה להגיע מחר חזרה ל- Puerto Princesa. יש כמה אפשרויות:
אתמול בערב סגרנו להיום חדר בשני מקומות שונים. האחד נקרא Swisippini ונמצא במרכז רצועת החוף של Port Barton. השני נקרא Coconut island resort ונמצא על אי בודד במרחק של 15 ק"מ מערבית מפורט בארטון (40 דקות הפלגה). בגלל שהזוג השני, שהיה איתנו על הסירה, ביקש לרדת ב- Coconut island resort כבר החלטנו שזה הסימן שלנו ואנחנו צריכים להעביר שם את הימים הבאים ולא בפורט בארטון עצמה. כעבור ארבע שעות וחצי של הפלגה וחור בראש הגענו ל- Coconut island resort (המלצה חמה חמה - להביא אטמי אוזניים. בהפלגות השונות המנוע צווח ועושה חור בראש. להפלגות הקצרות זה לא ממש משנה, אבל לשבת ארבע שעות וחצי במרחק מטר וחצי מאגזוז של מנוע יכול להביא להתמוטטות עצבים).
ה- Coconut island resort זה מקום קסום ויפה על אי בודד עם שונית אלמוגים יפה וקאייק לשימוש האורחים (ניתן לקאייק למפרצים השונים והמבודדים עוד יותר באיזור). הבעלים הוא בחור שוויצרי והכל שם מתוקתק כמו שעון. כל יום יש רשימה על הקיר של המנות המיוחדות, שיוגשו בארוחת הערב וצריך להזמין את המנה הרצויה עד 15:00 בצהריים. פיספסת, לא אכלת.
חדר עולה 630 פזו וקוטג` עולה 900 פזו ללילה. חשמל יש כמה שעות בערב. אין אינטרנט ויש קליטה של טלפון נייד רק בקושי בנקודה מאוד מוגדרת ליד המטבח (והקופים). יש במקום מקסימום עשרים אנשים בכל יום, כך שיש המון שקט. האוכל היחיד שיש נמצא במסעדה של המקום וארוחת ערב ממוצעת לזוג תעלה כ- 700 פיזו. לא יקר במיוחד בשביל אורחים ש"כלואים" באי בלי אפשרות בחירה בין מקומות שונים. המלצה לאוהבי הנישנושים - תביאו איתכם חטיפים ועוד דברים שאתם אוהבים. האוכל מצוין אבל לפעמים פשוט בא איזה אגוזי. יש במקום הרגשה של סיני בימים הטובים, בלי חשמל, שמיים זרועי כוכבים ופשטות מפנקת. מומלץ להגיע לפחות לשני לילות!
למחרת העברנו יום נוסף במקום הרגוע. שנורקלים בשונית אלמוגים, טיולים על החוף, קופים על העצים, אוכל מצויין, יין לבן צונן (700 פזו לבקבוק), לימונדות ומריבות על הערסל (היא האכילה אותי חול). בערב ביקשנו מהצוות לסגור לנו חדר למחר בלילה ב- Swisippini בחוף של פורט בארטון.
למחרת, בשעה שבע בבוקר תפסנו טרמפ עם הסירה של הרזורט, שיצאה לפורט בארטון לעשות קניות. אחרי 40 דקות הגענו לחוף וקיבלו אותנו עם ארוחת בוקר ב- Swisippini. פורט בארטון היא עיירת דייגים חביבה וקטנה עם קו חוף יפה, המלאה בריזורטים ברמות שונות. המחירים לחדר ללילה הם בין 600 ל- 1,200 פזו. המקומות שזכורים לנו לטובה הם Greenviews ,Summer homes ו- El dorado. חשמל יש בצהריים ובערב ואינטרנט יש רק ב- Summer homes והוא יחסית יקר, 120 פזו לשעה. אנחנו ישנו ב- Swissipini בחדר מצ`וקמק עם רצפת במבוק, שמאפשרת לכל חרק קטן מ-5 ס"מ כניסה חופשית להתכרבל איתנו בלילה. שילמנו 800 פזו ללילה.
הסיבה שעזבנו את גן העדן על האי הבודד והגענו לפורט בארטון היתה משום שהבובה החליטה שהיא רוצה לטפס ולהגיע למפל הגדול היפה שיש במרחק שלוש שעות צעידה מפורט בארטון. ברוב טפשותינו לקראת הצהריים סגרנו עם איזה ילד, שיראה לנו את הדרך למפל בעבור 150 פיזו. הוא לקח אותנו לנחל המקומי ובמקום בו המים עברו מעל סלע גדול הוא אמר לנו שזה המפל. חזרנו כעבור שעתיים לחוף והמשכנו בשכיבה וקריאה. נתתי לו 50 פזו והתחרטתי על זה. וגם לא ראינו את המפל האמיתי. באסה.
התכנון שלנו היה להגיע מחר חזרה ל- Puerto Princesa. יש כמה אפשרויות:
- לקחת ג`יפני מפורט בארטון עד Roxas בעלות
של 150 פזו לאדם (למשך שעה וחצי) ומשם לתפוס אוטובוס (3 שעות) או Van (נסיעה של 2.5
שעות) עד פורט פרינססה.
- שכירת Van בפורט בארטון שייקח אתכם עד Puerto Princesa. העלות כ- 5,000 פזו ל- Van אחרי מיקוח. הבעיה היא שכשיורד גשם, הדרך היחידה מפורט בארטון
החוצה לכיוון Roxas ו- Puerto Princesa חסומה בבוץ שרק ג`יפני יכול לעבור.
- לתפוס סירה לסנט וינסנט (שעה הפלגה)
ומשם לקחת Van ל-Puerto Princesa במשך כ- 3.5
שעות.
- לתפוס סירה ל- Sabang, העיירה של הנהר התת קרקעי (3 שעות) ומשם ג`יפני שעתיים וחצי.
אנחנו
בחרנו באפשרות הראשונה. אמרו לנו שהג`יפני יוצא בשעה 7 בבוקר וניתן לשמור מקום
בערב שלפני. מקומות אוכל מומלצים בפורט בארטון: Jambalaya,
בית קפה/מסעדה פיצפון, שנמצא במרכז רצועת החוף, המציע
אוכל טעים והכי מעולה. קערת סוגי קורנפלקס ופירות ענקית עם דבש וחלב טרי וקר-
אלוהי. מקום נוסף - Judy`s, מסעדה
קטנה עם המון אוכל, סנדוויצ`ים ושייקים טעימים.
בשעה 6
בבוקר כבר התייצבתי בחניה של הג`יפני כדי לתפוס מקום טוב על אחד הספסלים. הייתי שם
לבד. רק ב- 6:30 התחילו להגיע אנשים ולתפוס מקומות על הג`יפני. הבובה בינתיים ישבה
אצל Judy`s והזמינה
סנדוויצ`ים לדרך. בשעה 7:30 הג`יפני הניע ויצא לעשות כמה סיבובים בתוך העיירה כדי
לאסוף עוד אנשים. כשהספסלים הקטנים על הג`יפני התמלאו החלו להושיב את הנוסעים על
הגג בין החזירים לתרנגולות. בשעה 8 בבוקר סופית יצאנו מפורט בארטון. לאחר נסיעה של
שעה וחצי בשטח בוצי קשה (ש- Van לעולם
לא יכול היה לעבור) הגענו לכביש המהיר, שם המתין לנו מעכר שהעלה את כל המערביים
המפונקים על ה- Van שלו
(150 לאדם). מתוך פינוק גואה רכשנו שוב ספסל שלם והתרווחנו לנו במשך הנסיעה הנעימה
עד ל- Puerto Princesa. בספסל
שמאחורינו ישבו אמא עם שני ילדיה ושלושה מערביים... שווה להיות מפונק! במהלך
הנסיעה התקשרתי למלון ב- Puerto Princesa, ששהינו
בו לפני שבוע וחצי, One rover place, וסגרתי
חדר ללילה.
כשהגענו לטרמינל הצבעוני והעמוס של סן חוזה, שבפאתי פורטו פרינססה, החלטנו לתפוס קטנוע סירה עם כל התיקים ולהגיע ישר לנמל של הונדה ביי (80 פזו) כדי לשכור סירה פרטית (1,300 פזו ליום). עשינו זאת כדי ליהנות מיום שמש אחרון על אחד האיים לפני שמגיעים מחר למנילה. ביקשנו מהקפטיין לעצור בסנייק איילנד ושם התחרדנו על החול הלבן ושנירקלנו במים הצלולים עם להקות הדגים, שהגיעו לאחר שפיזרנו מסביבינו חתיכות לחם. בלענו קילו דגים על האש (200 פזו), שתינו קוקוסים ועזבנו לקראת ערב. אחרי 40 דקות נסיעה בקטנוע סירה חזרה לפורטו פרינססה (בעלות של 120 פזו) הגענו למלון שלנו. זרקנו את התיקים, התקלחנו בדלי ורצנו לאכול במסעדת הבית המוצלחת Kinabush.
אחרי יותר מדי מרגריטות בארוחת הערב הייתי בטוח שהזיופים שאני שומע באחת בלילה, תוך כדי שינה, הם חלק מסצנה בחלום בלהות, אבל מהר מאוד הבנתי שהחלונות של החדרים האי זוגיים במלון פונים למועדון קריוקי. הפיליפינים מאוד מאוד אוהבים קריוקי ומתייחסים לעניין בשיא הרצינות. ירדתי למטה וביקשתי ממנהל המועדון להנמיך קצת, למרבה הפליאה הוא הסכים. המשכנו לחרופ.
למחרת, קמנו מוקדם על מנת לתפוס את הטיסה שלנו חזרה למנילה. הפקידה במלון ביקשה לתת לנו הנחה של 15% על הרעש בלילה ולשלם לנו את ה- 30 פזו של הקטנוע סירה מהמלון לשדה התעופה. לא רציתי לאכזב אותה אז הסכמתי. תור ארוך וחוסר סדר מוחלט קידם אותנו בצריף של שדה התעופה בפורטו פרינססה. לאחר שעה עיכוב יצאנו לדרך. הנופים היו מדהימים. האיים נראו עוד יותר יפים מהאוויר.
שעה וחצי לאחר מכן נחתנו במנילה ותפסנו מונית (130 פזו) למלון שהזמנו שעתיים קודם בטלפון מ- Puerto Princesa. כדי לבלות את הלילה האחרון במקום נורמאלי בלי חרקים וכו` החלטנו לסגור את מלוןCopacabana במחיר של 2,300 פזו לחדר ללילה. אחלה מלון, נקי עם שירות כספות שלא יבייש את זה של הפדרל ריזרב. המלון נמצא 20 דקות נסיעה בשעות העומס משדה התעופה של מנילה ומרחק של קילומטר מהקניון הענק - Mall of Asia.
חזרנו על הריטואל הקבוע. זרקנו את התיקים בחדר ויצאנו לראות את העיר. בגלל שהיה יום ראשון החלטנו לבקש מנהג המונית להביא אותנו לשוק בשם "השוק שמתחת לגשר" (מופיע במדריך הלונלי פלאנט), שנמצא ליד כנסיה מפורסמת. באזור הזה יש המון שווקי רחוב, הפעילים בסוף השבוע והופכים את האפרוריות השולטת של האזור לשוק ססגוני, צבעוני ומדהים של סוגי מאכלים רבים, שייקים טעימים ועוד מלא קישקושים. מאוד נהנינו להיות המערביים היחידים במקום שכזה, כנראה שבאמת הצלחנו להגיע למקום אמיתי ולא מתוייר על מנת לחוות את העיר דרך המקומיים. אנחנו ממליצים בחום לשים את הכסף עמוק בכיס, לטעום מכל הבא ליד ולהיכנס לכל סימטא אפשרית. יש המון הפתעות.
אחר הצהריים פגשנו חבר, שנתקע במנילה לחודש והוא לקח אותנו ל- Greenbelt, אזור יוקרתי (לא יקר מאוד) ענק של חנויות מותגים ופארק ירוק ונעים עם המון מסעדות ובתי קפה. בערב קפצנו ל- Mall of Asia, קניון עם מאות חנויות מותגים במחירים אטרקטיבים. היה גדול עלינו אז ברחנו לאכול ארוחת ערב באחת המסעדות שב- Greenbelt.
בוקר למחרת, צ`ק אאוט במלון, 20 דקות במונית, צ`ק אין לטיסה חזרה לסין. שילמנו 750 פזו לאדם ביציאה מהפיליפינים (מס יציאה. אז אם אתם מחליפים את הפזוס בשדה התעופה אל תשכחו לשמור 750 למס). זהו, נגמר! לפיליפינים עוד נחזור, בטוח!
לתחילת הכתבה
כשהגענו לטרמינל הצבעוני והעמוס של סן חוזה, שבפאתי פורטו פרינססה, החלטנו לתפוס קטנוע סירה עם כל התיקים ולהגיע ישר לנמל של הונדה ביי (80 פזו) כדי לשכור סירה פרטית (1,300 פזו ליום). עשינו זאת כדי ליהנות מיום שמש אחרון על אחד האיים לפני שמגיעים מחר למנילה. ביקשנו מהקפטיין לעצור בסנייק איילנד ושם התחרדנו על החול הלבן ושנירקלנו במים הצלולים עם להקות הדגים, שהגיעו לאחר שפיזרנו מסביבינו חתיכות לחם. בלענו קילו דגים על האש (200 פזו), שתינו קוקוסים ועזבנו לקראת ערב. אחרי 40 דקות נסיעה בקטנוע סירה חזרה לפורטו פרינססה (בעלות של 120 פזו) הגענו למלון שלנו. זרקנו את התיקים, התקלחנו בדלי ורצנו לאכול במסעדת הבית המוצלחת Kinabush.
אחרי יותר מדי מרגריטות בארוחת הערב הייתי בטוח שהזיופים שאני שומע באחת בלילה, תוך כדי שינה, הם חלק מסצנה בחלום בלהות, אבל מהר מאוד הבנתי שהחלונות של החדרים האי זוגיים במלון פונים למועדון קריוקי. הפיליפינים מאוד מאוד אוהבים קריוקי ומתייחסים לעניין בשיא הרצינות. ירדתי למטה וביקשתי ממנהל המועדון להנמיך קצת, למרבה הפליאה הוא הסכים. המשכנו לחרופ.
למחרת, קמנו מוקדם על מנת לתפוס את הטיסה שלנו חזרה למנילה. הפקידה במלון ביקשה לתת לנו הנחה של 15% על הרעש בלילה ולשלם לנו את ה- 30 פזו של הקטנוע סירה מהמלון לשדה התעופה. לא רציתי לאכזב אותה אז הסכמתי. תור ארוך וחוסר סדר מוחלט קידם אותנו בצריף של שדה התעופה בפורטו פרינססה. לאחר שעה עיכוב יצאנו לדרך. הנופים היו מדהימים. האיים נראו עוד יותר יפים מהאוויר.
שעה וחצי לאחר מכן נחתנו במנילה ותפסנו מונית (130 פזו) למלון שהזמנו שעתיים קודם בטלפון מ- Puerto Princesa. כדי לבלות את הלילה האחרון במקום נורמאלי בלי חרקים וכו` החלטנו לסגור את מלוןCopacabana במחיר של 2,300 פזו לחדר ללילה. אחלה מלון, נקי עם שירות כספות שלא יבייש את זה של הפדרל ריזרב. המלון נמצא 20 דקות נסיעה בשעות העומס משדה התעופה של מנילה ומרחק של קילומטר מהקניון הענק - Mall of Asia.
חזרנו על הריטואל הקבוע. זרקנו את התיקים בחדר ויצאנו לראות את העיר. בגלל שהיה יום ראשון החלטנו לבקש מנהג המונית להביא אותנו לשוק בשם "השוק שמתחת לגשר" (מופיע במדריך הלונלי פלאנט), שנמצא ליד כנסיה מפורסמת. באזור הזה יש המון שווקי רחוב, הפעילים בסוף השבוע והופכים את האפרוריות השולטת של האזור לשוק ססגוני, צבעוני ומדהים של סוגי מאכלים רבים, שייקים טעימים ועוד מלא קישקושים. מאוד נהנינו להיות המערביים היחידים במקום שכזה, כנראה שבאמת הצלחנו להגיע למקום אמיתי ולא מתוייר על מנת לחוות את העיר דרך המקומיים. אנחנו ממליצים בחום לשים את הכסף עמוק בכיס, לטעום מכל הבא ליד ולהיכנס לכל סימטא אפשרית. יש המון הפתעות.
אחר הצהריים פגשנו חבר, שנתקע במנילה לחודש והוא לקח אותנו ל- Greenbelt, אזור יוקרתי (לא יקר מאוד) ענק של חנויות מותגים ופארק ירוק ונעים עם המון מסעדות ובתי קפה. בערב קפצנו ל- Mall of Asia, קניון עם מאות חנויות מותגים במחירים אטרקטיבים. היה גדול עלינו אז ברחנו לאכול ארוחת ערב באחת המסעדות שב- Greenbelt.
בוקר למחרת, צ`ק אאוט במלון, 20 דקות במונית, צ`ק אין לטיסה חזרה לסין. שילמנו 750 פזו לאדם ביציאה מהפיליפינים (מס יציאה. אז אם אתם מחליפים את הפזוס בשדה התעופה אל תשכחו לשמור 750 למס). זהו, נגמר! לפיליפינים עוד נחזור, בטוח!
לתחילת הכתבה
הפיליפינים
הוא יעד, שעדיין לא נגלה לתרמילאי הממוצע. שלא כמו תאילנד, הודו ודרום
אמריקה, התשתיות
התיירותיות בפיליפינים עדיין בחיתולים (חוץ מאשר ב- Boracay כמובן),
מה שמצד אחד מקשה עקב דרכי גישה קשות בין עיירות שונות ומחסור בשירותים רפואיים
ובנקאיים ברוב המקומות, אך מצד שני מותיר נוף בתולי, אוכלוסיה מקומית אמיתית,
חוויות צבעוניות ומאכלים יחודיים. המחירים בפיליפינים זולים משמעותית מהארץ, אך
יקרים מאלה שבתאילנד והודו וזו כנראה הסיבה שהמקום אינו מתוייר במיוחד ואלו שכן
מחליטים להגיע הם לרוב מעל גיל 30.
האנשים: העם הפיליפיני נחמד במידה שלא תתואר ודובר אנגלית ברמה גבוהה, דבר שמקל משמעותית את תכנון הטיול. הם תמיד מחייכים, מאמינים שהכל בסדר ומברכים את העוברים ושבים בברכת: "God bless you". הם נותני שירות מעולים, יעשו את כל המאמצים על-מנת לרצות את הלקוח, אך יצפו לתשר בתום הארוחה\שירות (במסעדות רבות יש תוספת תשלום של 10% בחשבון המוגש ללקוח שכולל כבר את התשר).
תחבורה: כלי התחבורה העיקרי הוא הג`יפני (Jeepny) - מעין ג`ייפ אמריקאי (ג`פ"ס צהלי) מאורך עם ספסלים מאחורה. כלי זה הוא אחד מהגורמים העיקריים לזיהום האוויר במנילה והממשלה מנסה למצוא לו תחליפים. חוץ מהג`יפני יש טרנזיטים (Van), קטנועי סירה (Tri-cycle) וסירות רועשות.
לינה: ב-Palawan ניתן למצוא מקומות לינה בטווח מחרים רחב למדי. מצד אחד ניתן ללון באחד מההוסטלים הרבים במחיר של כ- 400 P לאדם ללילה ומצד שני ניתן להזמין חופשה מפנקת ברזורט על אחד האיים במחיר של 600$ לאדם ללילה. בין לבין יש מגוון רחב של מקומות למטייל הממוצע שרוצה להתפנק במקומות טובים עם מזגן ומקלחת בחדר בכ- 1,500 P לחדר ללילה.
תשתיות: מערכת הכבישים ב- Palawan די מחורבנת ומעטים הם הכבישים הסלולים באי. חשמל באופן סדיר 24 שעות ביממה יש רק ב- Puerto Princesa, בשאר העיירות יש חשמל רק מספר שעות בבוקר ואחר הצהריים/ערב, אך במקומות מסויימים יש גנרטורים, המגבים את אספקת החשמל בכל שעות היום והלילה.
כסף: ניתן להמיר כסף זר לפזו פיליפיני (Php) רק ב- Puerto Princesa, כך שחבל להיתקע בצפון האי עם 20 P בכיס ולהתחיל לחזור חזרה ל- Puerto Princesa כדי להמיר עוד כסף (שמעתי שיש ב- El-nido מקום בשם Art cafe, בו ניתן להוציא כסף בעזרת ויזה בינלאומית. הדבר כרוך בתשלום עמלה של 7%). נהוג להתמקח על הסכומים שגובים עבור תחבורה, צלילות וכו` בצורה נעימה. שער ההמרה עומד היום (פברואר 2009) על 50 פזו פיליפיני לדולר ארה"ב אחד. כדי להקל על החישוב ניתן להוריד מהמחיר הפיליפיני שני אפסים ולהכפיל בשניים. התוצאה תיתן את המחיר בדולר. 2,000PHP = 40$.
סיכום הוצאות לטיול של שבועיים:
טיסות לזוג סין-מנילה-סין - 1,300$ .
טיסות לזוג מנילה - Puerto Princessa - מנילה - 150$.
הוצאות לינה אוכל סירות ו- רכב ואן לשבועיים לזוג - 1,500$.
סה"כ לזוג לכל הטיול - 2,950$.
לתחילת הכתבה
האנשים: העם הפיליפיני נחמד במידה שלא תתואר ודובר אנגלית ברמה גבוהה, דבר שמקל משמעותית את תכנון הטיול. הם תמיד מחייכים, מאמינים שהכל בסדר ומברכים את העוברים ושבים בברכת: "God bless you". הם נותני שירות מעולים, יעשו את כל המאמצים על-מנת לרצות את הלקוח, אך יצפו לתשר בתום הארוחה\שירות (במסעדות רבות יש תוספת תשלום של 10% בחשבון המוגש ללקוח שכולל כבר את התשר).
תחבורה: כלי התחבורה העיקרי הוא הג`יפני (Jeepny) - מעין ג`ייפ אמריקאי (ג`פ"ס צהלי) מאורך עם ספסלים מאחורה. כלי זה הוא אחד מהגורמים העיקריים לזיהום האוויר במנילה והממשלה מנסה למצוא לו תחליפים. חוץ מהג`יפני יש טרנזיטים (Van), קטנועי סירה (Tri-cycle) וסירות רועשות.
לינה: ב-Palawan ניתן למצוא מקומות לינה בטווח מחרים רחב למדי. מצד אחד ניתן ללון באחד מההוסטלים הרבים במחיר של כ- 400 P לאדם ללילה ומצד שני ניתן להזמין חופשה מפנקת ברזורט על אחד האיים במחיר של 600$ לאדם ללילה. בין לבין יש מגוון רחב של מקומות למטייל הממוצע שרוצה להתפנק במקומות טובים עם מזגן ומקלחת בחדר בכ- 1,500 P לחדר ללילה.
תשתיות: מערכת הכבישים ב- Palawan די מחורבנת ומעטים הם הכבישים הסלולים באי. חשמל באופן סדיר 24 שעות ביממה יש רק ב- Puerto Princesa, בשאר העיירות יש חשמל רק מספר שעות בבוקר ואחר הצהריים/ערב, אך במקומות מסויימים יש גנרטורים, המגבים את אספקת החשמל בכל שעות היום והלילה.
כסף: ניתן להמיר כסף זר לפזו פיליפיני (Php) רק ב- Puerto Princesa, כך שחבל להיתקע בצפון האי עם 20 P בכיס ולהתחיל לחזור חזרה ל- Puerto Princesa כדי להמיר עוד כסף (שמעתי שיש ב- El-nido מקום בשם Art cafe, בו ניתן להוציא כסף בעזרת ויזה בינלאומית. הדבר כרוך בתשלום עמלה של 7%). נהוג להתמקח על הסכומים שגובים עבור תחבורה, צלילות וכו` בצורה נעימה. שער ההמרה עומד היום (פברואר 2009) על 50 פזו פיליפיני לדולר ארה"ב אחד. כדי להקל על החישוב ניתן להוריד מהמחיר הפיליפיני שני אפסים ולהכפיל בשניים. התוצאה תיתן את המחיר בדולר. 2,000PHP = 40$.
סיכום הוצאות לטיול של שבועיים:
טיסות לזוג סין-מנילה-סין - 1,300$ .
טיסות לזוג מנילה - Puerto Princessa - מנילה - 150$.
הוצאות לינה אוכל סירות ו- רכב ואן לשבועיים לזוג - 1,500$.
סה"כ לזוג לכל הטיול - 2,950$.
לתחילת הכתבה
- להביא אטמי אוזנים להפלגות הארוכות
בסירות הצווחניות.
- אלתוש. הם יתפסו אתכם בכל מקרה אבל
לפחות, כך תרגישו שניסיתם למנוע את הזוועה.
- פניסטיל. להרגיע את הזוועה.
- משקפת ושנורקל. אפשר לשכור בכל מקום
אבל יותר נוח להשתמש בשלכם.
- חבל דק בשביל לתלות דברים רטובים. לא
תמיד קיים.
- סנדלי מים וכפכפים. בשביל ההגעה
לחופים, כאשר הסירה עוגנת על שוניות האלמוגים (כמו של שורש).
- פנסים! אין חשמל תמיד וכשקמים ב- 5
בבוקר כדי להתארגן לנסיעה\הפלגה הבאה ויש חושך בחוץ ואין חשמל ואין פנסים זה
באסה. פנסי ראש עוד יותר טוב.
- שקיות ניילון Zipper כדי להבטיח שהמצלמה לא תירטב במעבר מהסירה לחוף.
- להמיר מספיק כסף זר לכסף מקומי
כשיוצאים לטיולים במקומות מרוחקים.
- מגבת. לא תמיד מקבלים מהמלון \הוסטל.
- טלפון פתוח ל- Sim זר. מקל משמעותית את התקשורת עם הבית ולאירגונים שונים במהלך
הטיול וזול מאוד.
http://www.xplorer.co.il/lectures/philippines_lecture
חדשות חמות ! צוות אקספלורר
מוציא טיול
מאורגן לפיליפינים במסלול מיוחד של 17 יום
שנבנה כולו ע"י הצוות שלנו. המסלול ייקח לחוויה של פעם בחיים אל העולם
האבוד והטבע הפראי של הפיליפינים והוא מלווה ע"י איתמר קוטלר וליאור
קורן מצוות האתר. הנחה ברישום לחברי האתר. מידע נוסף.
הקדמה: אם יש מדינה שהמטיילים הישראלים פספסו היא ללא ספק הפיליפינים. המדינה שמציאה לא פחות ממדינות אחרות במזרח הרחוק כמו תאילנד, הייתה צריכה להפוך מזמן ליעד תיירותי פופולרי במיוחד בשוק הישראלי. המחירים בפיליפינים לא גבוהים (דומים מאוד למחירים בתאילנד), הטבע עוצר נשימה, החופים בה הם מהיפים ביותר בעולם, מגוון הפעילויות ענק ומתאים לכל קבוצות המטיילים. כל המקומיים, כולל בכפרים ובמקומות הנידחים ביותר, מדברים אנגלית שוטפת. תרמילאים יתאהבו בכפרים המבודדים שמשקיפים אל טרסות האורז בנות אלפי שנים, זוגות יבחרו בעיירות החוף הרומנטיות, חובבי צלילה ימצאו בפיליפינים עולם עשיר מתחת לפני המים ומי שמחפש להתפנק יוכל לבחור מתוך כמה מאתרי הנופש היוקרתיים בעולם.
אז למה בעצם הפיליפינים לא הפכו ליעד תיירותי מוביל בשוק הישראלי? התשובה מורכבת ממספר גורמים. הדימוי הבעייתי שדבק בעיר הבירה מנילה במהלך השנים, העדר הטיסות הישירות אל המדינה, העובדה שהמדינה פזורה בין כמות גדולה של איים שמקשה על תכנון הטיול וההתניידות ואולי בעיקר חוסר המידע בעברית ממטיילים שהיו במקום ויכולים להמליץ לאלו הבאים אחריהם. אז אנחנו כאן בשביל להשלים את המידע החסר כדי שמי שירצה לתכנן טיול לפיליפינים יוכל לעשות זאת בקלות.
מידע כללי: מדינת הפיליפינים מורכבת מ- 7,107 איים. כשמתוכם רק כ- 800 איים מאויישים. מספר האנשים במדינה חצה לאחרונה את רף המאה מליון, כשבמטרופולין של מנילה חיים למעלה מ-20 מליון אנשים. השפה הרשמית הראשונה היא אמנם פיליפינו, אבל בפועל כולם מדברים אנגלית, הילדים לומדים בבית הספר עם ספרים באנגלית, השלטים ברחובות, התפריטים במסעדות ואפילו העיתונים המקומיים, כולם באנגלית.
המדינה מחולקת ל- 4 איזורים מרכזיים:
לוזון: האי הגדול ביותר במדינה בו נמצאת עיר הבירה מנילה. איזורי הטבע היפים ביותר בפיליפינים נמצאים בצפון האי לוזון כולל טרסות האורז המפורסמות בנות אלפי השנים.
איי ויזיה: קבוצה גדולה של איים שנמצאים דרומית ללוזון וכוללים בין היתר את אי הנופש המפורסם בורקאי, את גבעות השוקולד בבוהול ואת סבו, העיר השנייה בגודלה בפיליפינים.
פלאוון: האיזור הבתולי יותר בפיליפינים הוא איזור טרופי נדיר ביופיו עם אטרקציות כמו נהר תת-קרקעי באורך של 8 ק"מ, נופים שמזכירים סרטים כמו העולם האבוד ואיים שבנויים מסלעי ענק שבוקעים מקרקעית הים.
מינדנאו: האי השני בגודלו בפיליפינים הושפע בעשור האחרון מזרמים איסלמיים קיצוניים והפך למקום מסוכן למטיילים בכלל ולישראלי בפרט. יש מספיק מקומות יפים בפיליפינים כך שאין שום סיבה להסתכן ולהגיע לאי הזה.
מזג האויר בפיליפינים: מזג האויר בפיליפינים דומה למזג האויר במדינות אחרות במזרח הרחוק. זהו מזג אויר טרופי, חם בכל ימות השנה וכמויות המשקעים שיורדות משתנות בין העונות. הזמן הטוב ביותר לטייל בפיליפינים הוא בין החודשים ינואר- מאי. זוהי עונה יבשה יחסית עם כמות נמוכה של משקעים שיורדים. זוהי גם עונת השיא בתיירות במדינה. לטייל בפיליפינים בין החודשים יוני-אוקטובר זאת אופציה שלא באה בחשבון. המונסונים מכים במדינה במלוא עוצמתם בתקופה זו והכמות הממוצעת של הימים הגשומים בחודש חוצה את רף ה- 20 יום. חודשים נובמבר-דצמבר נחשבים לסוף העונה והם פחות גשומים משמעותית מהחודשים הקודמים להם (עד 10 ימי גשם בחודש). בתקופה זה כבר ניתן להגיע לטיול בפיליפינים אבל יש לקחת בחשבון שיתכן שתתפסו כמה ימים של גשם. היתרון בתקופה זו הוא שהעונה המתויירת עוד לא ממש התחילה והמחירים נמוכים.
איך מגיעים לפיליפינים: טיסות לפיליפינים נוחתות במנילה או בסבו. נחיתה בסבו מומלצת אם אתם מתכננים טיול באיי ויזיה ופלאוון. אם אתם מתכננים להגיע לצפון הלוזון כדאי לנחות במנילה בגלל המרחק הרב. הדרך הפשטה ביותר להגיע מישראל לפיליפינים היא דרך בנגקוק או הונג קונג (משך הטיסה מכל אחת מהן למנילה הוא קצת יותר משעתיים). אופציה נוספת עוברת דרך עמאן ומשם עם אחת מחברות התעופה הערביות (גולף אייר, בחריין ארליין, קטאר איירוויז). החברות האלו בטוחות לחלוטין ואין בעיה לטוס איתן. החברה הקטארית נחשבת לאחת מחברות התעופה הטובות ביותר בעולם. האופציה האחרונה עוברת דרך אירופה עם חברת KLM ההונלדית. זוהי אופציה שמעט מאריכה את הדרך.
אם אתם נמצאים כבר במזרח, תוכלו להגיע לפיליפינים דרך רוב המדינות השכנות כולל תאילנד והונג קונג שכבר הוזכרו, לאוס, ויאטנם, קמבודיה, טאיוון ועוד. הטיסות המקומיות לפיליפינים אמורות להיות זולות מאוד.
איך מתניידים בפיליפינים:
טיסות פנימיות: הדרך הטובה ביותר לעבור בין איזורים שונים בפיליפינים היא באמצעות טיסות פנימיות . ישנן מספר חברות שמפעילות קווי טיסה סדירים כשהטובה מבינהן היא Cebu Pacific. המחיר יכול לנוע בין 40-100$ לטיסה וככל שתזמינו מוקדם יותר תשלמו פחות. בכל נמלי התעופה (וגם בטיסה הביתה) תידרשו לשלם מס נמל בגובה של מספר דולרים בודדים (הסכום משתנה בין נמלי התעופה השונים).
תחבורה ציבורית: לחלקו הצפוני של האי לוזון אין טיסות והדרך היחידה להגיע אליו היא באמצעות אוטובוסים. כדאי לדעת שבפיליפינים אין תחנות מרכזיות שאליהם מגיעים כל האוטובוסים, אלא יש מספר מפעילים מקומיים שכל אחד מהם מנהל את צי האוטובוסים שלו ולכל אחד מהם תחנות במקומות אחרים בערים השונות. אם ליעד שאתם נוסעים אליו יש יותר מחברה אחת שמפעילה אוטובוסים, מומלץ לבדוק ולהתייעץ עם מטיילים אחרים לגבי נוחות ואמינות החברות. ככלל, חברת Victory Liner נחשבת לחברה האיכותית ביותר והיא גם היחידה שיש לה שירותי Deluxe לחלק מהאיזורים במדינה. ליעדי נסיעה מרוחקים (7-8 שעות ויותר) יש תמיד גם אופציה לנסיעת לילה. בכל מקרה כדאי לקחת בעירבון מוגבל את הזמן הרשמי שהנסיעה אמורה לקחת ולא לתכנן טיסות צמוד למועד ההגעה המשוער ליעד. הנסיעות הארוכות ביותר עולות בין 10-15$.
מעבורות: רלוונטיות רק במעבר בין איים סמוכים. בין האיים הגדולים קיימות אמנם מעבורות אבל הן לוקחות זמן לא סביר (לפעמים יותר מ- 24 שעות) והן אינן זולות משמעותית מהטיסות הפנימיות.
תחבורה בערים הגדולות: בערים הגדולות (מנילה, סבו וכו') התחבורה בתוך העיר היא באמצעות מוניות מקומיות. המחירים זולים למדי וגם נסיעה ארוכה של שעה ויותר לא תעבור את ה- 10$.
תחבורה בעיירות: בעיירות הקטנות יותר (שמהוות את רוב המקומות במדינה) אין מוניות. התחבורה בתוך העיר מתבססת על שתי המצאות מקומיות : רכבי ג'יפני (Jeepny) שהם הכלאה מוזרה בין טיולית לרכב שטח ואופנועי Tricycle , שהם אופנועים עם גלגל שלישי ומושבים לשני אנשים נוספים מלבד הנהג. אלו אמצעי תחבורה זולים ויעילים למדי שיביאו אתכם לכל מקום בתוך העיר ובסביבתה.
עלויות: מחירי הטיול בפיליפינים דומים מאוד למחירים בתאילנד. מלונות בפיליפינים מעט יותר יקרים אבל האוכל, הנסיעות והאטרקציות זולים יותר. תרמילאים יוציאו סכום שנע בין 20-25$ ליום. לילה ממוצע במלון טוב יעלה בין 40-50$ ברוב איזורי המדינה אבל באיזורים הפופולרים ביותר יגיע גם ל- 80-90$ ללילה. האוכל זול מאוד ובמסעדות טובות ניתן לאכול בפחות מ- 10$ לאדם לארוחה מלאה. טיסות פנימיות יעלו בין 40-100$ לכיוון בהתאם לתאריך המבוקש (בסופי שבוע ובחגים המחירים עולים באופן משמעותי). נסיעה באוטובוס לא תעבור את רף ה- 15$ גם בנסיעות של למעלה מ-10 שעות. בסה"כ מדובר ביעד זול למדי שמאפשר להתפנק בלי לשבור תוכניות חיסכון.
כסף ומסמכים: ישראלים אינם זקוקים לויזה בכדי להכנס לפיליפינים לתקופה של עד 59 יום (כדאי לוודא בכניסה למדינה שאתם מקבלים את הויזה לתקופה המקסימלית). הארכה של הויזה במקרה הצורך ניתן לעשות במנילה ובסבו. יש להגיע לפיליפינים עם דרכון בתוקף לפחות לחצי שנה. כדאי לצלם ולשמור עותק של הדרכון ושל כרטיסי הטיסה למקרה הצורך. הכסף המקומי נקרא פסו פיליפיני ויחס ההמרה שלו מול הדולר הוא בערך 40-45 פסו לדולר אחד. במקומות המרכזיים ניתן למצוא בנקים שימירו כסף זר למטבע המקומי כמו גם מכשירי ATM רבים (כספומטים) מהם ניתן למשוך כסף (על מנת שלא לשלם עמלות גבוהות מומלץ לבצע מעט משיכות בסכומים גבוהים). באיזורים נידחים יותר במדינה אין בנקים וכדאי להצטייד במזומנים מבעוד מועד אחרת תאלצו להמיר כסף בשער מזעזע במלונות או במקומות פרטיים. טרוול צ'קס לא פופולרים בפיליפינים ומומלץ שלא לקחת אותם לאיזור. בכל שדות התעופה המקומיים ניתן להחליף כסף בשערים סבירים.
הקדמה: אם יש מדינה שהמטיילים הישראלים פספסו היא ללא ספק הפיליפינים. המדינה שמציאה לא פחות ממדינות אחרות במזרח הרחוק כמו תאילנד, הייתה צריכה להפוך מזמן ליעד תיירותי פופולרי במיוחד בשוק הישראלי. המחירים בפיליפינים לא גבוהים (דומים מאוד למחירים בתאילנד), הטבע עוצר נשימה, החופים בה הם מהיפים ביותר בעולם, מגוון הפעילויות ענק ומתאים לכל קבוצות המטיילים. כל המקומיים, כולל בכפרים ובמקומות הנידחים ביותר, מדברים אנגלית שוטפת. תרמילאים יתאהבו בכפרים המבודדים שמשקיפים אל טרסות האורז בנות אלפי שנים, זוגות יבחרו בעיירות החוף הרומנטיות, חובבי צלילה ימצאו בפיליפינים עולם עשיר מתחת לפני המים ומי שמחפש להתפנק יוכל לבחור מתוך כמה מאתרי הנופש היוקרתיים בעולם.
אז למה בעצם הפיליפינים לא הפכו ליעד תיירותי מוביל בשוק הישראלי? התשובה מורכבת ממספר גורמים. הדימוי הבעייתי שדבק בעיר הבירה מנילה במהלך השנים, העדר הטיסות הישירות אל המדינה, העובדה שהמדינה פזורה בין כמות גדולה של איים שמקשה על תכנון הטיול וההתניידות ואולי בעיקר חוסר המידע בעברית ממטיילים שהיו במקום ויכולים להמליץ לאלו הבאים אחריהם. אז אנחנו כאן בשביל להשלים את המידע החסר כדי שמי שירצה לתכנן טיול לפיליפינים יוכל לעשות זאת בקלות.
מידע כללי: מדינת הפיליפינים מורכבת מ- 7,107 איים. כשמתוכם רק כ- 800 איים מאויישים. מספר האנשים במדינה חצה לאחרונה את רף המאה מליון, כשבמטרופולין של מנילה חיים למעלה מ-20 מליון אנשים. השפה הרשמית הראשונה היא אמנם פיליפינו, אבל בפועל כולם מדברים אנגלית, הילדים לומדים בבית הספר עם ספרים באנגלית, השלטים ברחובות, התפריטים במסעדות ואפילו העיתונים המקומיים, כולם באנגלית.
המדינה מחולקת ל- 4 איזורים מרכזיים:
לוזון: האי הגדול ביותר במדינה בו נמצאת עיר הבירה מנילה. איזורי הטבע היפים ביותר בפיליפינים נמצאים בצפון האי לוזון כולל טרסות האורז המפורסמות בנות אלפי השנים.
איי ויזיה: קבוצה גדולה של איים שנמצאים דרומית ללוזון וכוללים בין היתר את אי הנופש המפורסם בורקאי, את גבעות השוקולד בבוהול ואת סבו, העיר השנייה בגודלה בפיליפינים.
פלאוון: האיזור הבתולי יותר בפיליפינים הוא איזור טרופי נדיר ביופיו עם אטרקציות כמו נהר תת-קרקעי באורך של 8 ק"מ, נופים שמזכירים סרטים כמו העולם האבוד ואיים שבנויים מסלעי ענק שבוקעים מקרקעית הים.
מינדנאו: האי השני בגודלו בפיליפינים הושפע בעשור האחרון מזרמים איסלמיים קיצוניים והפך למקום מסוכן למטיילים בכלל ולישראלי בפרט. יש מספיק מקומות יפים בפיליפינים כך שאין שום סיבה להסתכן ולהגיע לאי הזה.
מזג האויר בפיליפינים: מזג האויר בפיליפינים דומה למזג האויר במדינות אחרות במזרח הרחוק. זהו מזג אויר טרופי, חם בכל ימות השנה וכמויות המשקעים שיורדות משתנות בין העונות. הזמן הטוב ביותר לטייל בפיליפינים הוא בין החודשים ינואר- מאי. זוהי עונה יבשה יחסית עם כמות נמוכה של משקעים שיורדים. זוהי גם עונת השיא בתיירות במדינה. לטייל בפיליפינים בין החודשים יוני-אוקטובר זאת אופציה שלא באה בחשבון. המונסונים מכים במדינה במלוא עוצמתם בתקופה זו והכמות הממוצעת של הימים הגשומים בחודש חוצה את רף ה- 20 יום. חודשים נובמבר-דצמבר נחשבים לסוף העונה והם פחות גשומים משמעותית מהחודשים הקודמים להם (עד 10 ימי גשם בחודש). בתקופה זה כבר ניתן להגיע לטיול בפיליפינים אבל יש לקחת בחשבון שיתכן שתתפסו כמה ימים של גשם. היתרון בתקופה זו הוא שהעונה המתויירת עוד לא ממש התחילה והמחירים נמוכים.
איך מגיעים לפיליפינים: טיסות לפיליפינים נוחתות במנילה או בסבו. נחיתה בסבו מומלצת אם אתם מתכננים טיול באיי ויזיה ופלאוון. אם אתם מתכננים להגיע לצפון הלוזון כדאי לנחות במנילה בגלל המרחק הרב. הדרך הפשטה ביותר להגיע מישראל לפיליפינים היא דרך בנגקוק או הונג קונג (משך הטיסה מכל אחת מהן למנילה הוא קצת יותר משעתיים). אופציה נוספת עוברת דרך עמאן ומשם עם אחת מחברות התעופה הערביות (גולף אייר, בחריין ארליין, קטאר איירוויז). החברות האלו בטוחות לחלוטין ואין בעיה לטוס איתן. החברה הקטארית נחשבת לאחת מחברות התעופה הטובות ביותר בעולם. האופציה האחרונה עוברת דרך אירופה עם חברת KLM ההונלדית. זוהי אופציה שמעט מאריכה את הדרך.
אם אתם נמצאים כבר במזרח, תוכלו להגיע לפיליפינים דרך רוב המדינות השכנות כולל תאילנד והונג קונג שכבר הוזכרו, לאוס, ויאטנם, קמבודיה, טאיוון ועוד. הטיסות המקומיות לפיליפינים אמורות להיות זולות מאוד.
איך מתניידים בפיליפינים:
טיסות פנימיות: הדרך הטובה ביותר לעבור בין איזורים שונים בפיליפינים היא באמצעות טיסות פנימיות . ישנן מספר חברות שמפעילות קווי טיסה סדירים כשהטובה מבינהן היא Cebu Pacific. המחיר יכול לנוע בין 40-100$ לטיסה וככל שתזמינו מוקדם יותר תשלמו פחות. בכל נמלי התעופה (וגם בטיסה הביתה) תידרשו לשלם מס נמל בגובה של מספר דולרים בודדים (הסכום משתנה בין נמלי התעופה השונים).
תחבורה ציבורית: לחלקו הצפוני של האי לוזון אין טיסות והדרך היחידה להגיע אליו היא באמצעות אוטובוסים. כדאי לדעת שבפיליפינים אין תחנות מרכזיות שאליהם מגיעים כל האוטובוסים, אלא יש מספר מפעילים מקומיים שכל אחד מהם מנהל את צי האוטובוסים שלו ולכל אחד מהם תחנות במקומות אחרים בערים השונות. אם ליעד שאתם נוסעים אליו יש יותר מחברה אחת שמפעילה אוטובוסים, מומלץ לבדוק ולהתייעץ עם מטיילים אחרים לגבי נוחות ואמינות החברות. ככלל, חברת Victory Liner נחשבת לחברה האיכותית ביותר והיא גם היחידה שיש לה שירותי Deluxe לחלק מהאיזורים במדינה. ליעדי נסיעה מרוחקים (7-8 שעות ויותר) יש תמיד גם אופציה לנסיעת לילה. בכל מקרה כדאי לקחת בעירבון מוגבל את הזמן הרשמי שהנסיעה אמורה לקחת ולא לתכנן טיסות צמוד למועד ההגעה המשוער ליעד. הנסיעות הארוכות ביותר עולות בין 10-15$.
מעבורות: רלוונטיות רק במעבר בין איים סמוכים. בין האיים הגדולים קיימות אמנם מעבורות אבל הן לוקחות זמן לא סביר (לפעמים יותר מ- 24 שעות) והן אינן זולות משמעותית מהטיסות הפנימיות.
תחבורה בערים הגדולות: בערים הגדולות (מנילה, סבו וכו') התחבורה בתוך העיר היא באמצעות מוניות מקומיות. המחירים זולים למדי וגם נסיעה ארוכה של שעה ויותר לא תעבור את ה- 10$.
תחבורה בעיירות: בעיירות הקטנות יותר (שמהוות את רוב המקומות במדינה) אין מוניות. התחבורה בתוך העיר מתבססת על שתי המצאות מקומיות : רכבי ג'יפני (Jeepny) שהם הכלאה מוזרה בין טיולית לרכב שטח ואופנועי Tricycle , שהם אופנועים עם גלגל שלישי ומושבים לשני אנשים נוספים מלבד הנהג. אלו אמצעי תחבורה זולים ויעילים למדי שיביאו אתכם לכל מקום בתוך העיר ובסביבתה.
עלויות: מחירי הטיול בפיליפינים דומים מאוד למחירים בתאילנד. מלונות בפיליפינים מעט יותר יקרים אבל האוכל, הנסיעות והאטרקציות זולים יותר. תרמילאים יוציאו סכום שנע בין 20-25$ ליום. לילה ממוצע במלון טוב יעלה בין 40-50$ ברוב איזורי המדינה אבל באיזורים הפופולרים ביותר יגיע גם ל- 80-90$ ללילה. האוכל זול מאוד ובמסעדות טובות ניתן לאכול בפחות מ- 10$ לאדם לארוחה מלאה. טיסות פנימיות יעלו בין 40-100$ לכיוון בהתאם לתאריך המבוקש (בסופי שבוע ובחגים המחירים עולים באופן משמעותי). נסיעה באוטובוס לא תעבור את רף ה- 15$ גם בנסיעות של למעלה מ-10 שעות. בסה"כ מדובר ביעד זול למדי שמאפשר להתפנק בלי לשבור תוכניות חיסכון.
כסף ומסמכים: ישראלים אינם זקוקים לויזה בכדי להכנס לפיליפינים לתקופה של עד 59 יום (כדאי לוודא בכניסה למדינה שאתם מקבלים את הויזה לתקופה המקסימלית). הארכה של הויזה במקרה הצורך ניתן לעשות במנילה ובסבו. יש להגיע לפיליפינים עם דרכון בתוקף לפחות לחצי שנה. כדאי לצלם ולשמור עותק של הדרכון ושל כרטיסי הטיסה למקרה הצורך. הכסף המקומי נקרא פסו פיליפיני ויחס ההמרה שלו מול הדולר הוא בערך 40-45 פסו לדולר אחד. במקומות המרכזיים ניתן למצוא בנקים שימירו כסף זר למטבע המקומי כמו גם מכשירי ATM רבים (כספומטים) מהם ניתן למשוך כסף (על מנת שלא לשלם עמלות גבוהות מומלץ לבצע מעט משיכות בסכומים גבוהים). באיזורים נידחים יותר במדינה אין בנקים וכדאי להצטייד במזומנים מבעוד מועד אחרת תאלצו להמיר כסף בשער מזעזע במלונות או במקומות פרטיים. טרוול צ'קס לא פופולרים בפיליפינים ומומלץ שלא לקחת אותם לאיזור. בכל שדות התעופה המקומיים ניתן להחליף כסף בשערים סבירים.
תקשורת עם הארץ: טלפונים
סלולרים פועלים כמעט בכל המקומות בפיליפינים אבל השיחות יקרות מאוד וכדאי להשתמש
בהם רק לשליחת וקבלת הודעות SMS. בחדרים
במלונות קיימים טלפונים וניתן להוציא מהם שיחות (שוב, יקר מאוד) אבל ניתן גם לתת
את הטלפון של המלון לאנשים בארץ ולבקש מהם לצלצל אליכם. אינטרנט בחינם קיים
כסטנדרנט כמעט בכל בתי המלון כמו גם בשדות התעופה ובבתי קפה נבחרים. אם לא מצאתם
את השירות בחינם, תשלמו על שעת גלישה באינטרנט לא יותר מאשר דולר בודד.
בגדים וציוד: בפיליפינים חם כל השנה וברוב האיזורים הטמפרטורה הממוצעת היא 28 מעלות לפחות. האיזורים הקרירים יותר נמצאים גבוה בהרים בצפון הלוזון ואם אתם מתכננים להגיע אליהם מומלץ לקחת גם כמה בגדים חמים. אמצעים להגנה מפני השמש הם חובה במדינה שכולה איים וחופים. כדאי לקחת את נושא ההגנה לתשומת הלב כי זה נורא מבאס להישרף בטיול ובגלל זה לפספס ימים שלמים של פעילויות. כדאי לקחת מדריך נסיעות שמספק מידע עדכני ואמין על אוטובוסים, טיסות פנימיות, מקומות לינה ומסעדות. פחות להסתמך על המדריך לצורך בניית המסלול של הטיול כי במדינה כל כך גדולה עם כל כך הרבה אפשרויות, מדריכי טיולים נוטים לבלבל יותר מאשר לעזור.
מזון ושתייה: התפריט בפיליפינים מגוון מאוד ומלבד המטבח המקומי (שמבוסס ברובו על עוף ואורז) תוכלו למצוא מסעדות שיגישו לכם אוכל מערבי בכל סגנון שתחפצו. הפירות הטרופיים שנפוצים באיזור נמצאים בכל מקום והם טעימים מאוד. ככלל, לא אמורה להיות לאף אחד בעיה להסתדר עם האוכל בפיליפינים. למרות שהמים בפיליפינים נחשבים טובים יחסית, מומלץ שלא להתפתות ולשתות רק מים מינרלים. מצד שני, אין צורך לנקוט באמצעים קיצוניים ובהחלט ניתן לצחצח שיניים עם המים של הברז.
בטיחות בטיול: כמו בכל טיול במקום רחוק מהבית, מומלץ לשמור על כללי בטיחות בסיסיים כדי להבטיח שאתם וכל הציוד שלכם תחזרו הביתה בשלום. את הכסף מומלץ לחלק בין מספר מקומות (ארנק, תיק גב, תיק גדול) וכשאתם מסתובבים במהלך היום להשתמש באמצעי מאובטח לנסיעת כסף ולא לקחת אתכם סכומים גדולים מידי. ברוב מקומות הלינה קיימות כספות בחדרים או בקבלה וניתן לתת להם לשמור על הכסף ועל חפצי הערך. במעבר בין איזורים עם כל הציוד מומלץ לשים עין בעיקר על התיקים הקטנים שמהווים את הפריטים הקלים ביותר לגניבה. מנילה נחשבת למקום הכי פחות סימפטי במדינה ולא מומלץ להסתובב בה באיזורים מבודדים בשעות הלילה. באיזורים נידחים במדינה מומלץ לצאת לטיולים רק עם מדריכים מקומיים שמכירים את הדרכים העקלקלות. תזכרו ששמירה על כללי בטיחות פשוטים היא מתכון בטוח בכדי לעבור את הטיול בשלום.
המלצות לתכנון הטיול בפיליפינים: תכנון טיול בפיליפינים קשה יותר מאשר במקומות אחרות בגלל הגודל של המדינה, כמות הדברים שיש לעשות והמרחק הגדול בין האיזורים השונים. שיטת הטיול של "נגיע למקום ואז נראה מה יהיה" היא רעיון רע בפיליפינים והיא מהווה מתכון בטוח לפספוס חלק מהאטרקציות ולבזבוז זמן יקר בארגונים. מומלץ מאוד לתכנן מסלול מבעוד מועד ולקבוע לאילו מקומות במדינה ברצונכם להגיע. טיסות פנימיות כדאי להזמין רחוק ככל האפשר ממועד הטיסה על מנת לשלם מחירים זולים. אם אתם מגיעים לתקופת זמן קצרה, מומלץ לבצע הזמנה של בתי מלון מראש (הכי זול לעשות את זה דרך האינטרנט). הכלל הקובע במקום גדוש בפעילויות הוא "תפסת מרובה לא תפסת". עדיף להגיע לפחות מקומות אבל לעשות אותם כמו שצריך מאשר לרוץ ממקום למקום ולהרגיש שלא מיציתם שום מקום שהייתם בו.
האי לוזון
הקדמה: האי הגדול ביותר בפיליפינים טומן בחלקו הצפוני את אחד מהאיזורי הטבע היפים ביותר במזרח הרחוק. תמונות של טרסות האורז שנבנו לפני יותר מאלפיים שנה על ההרים הגבוהים ומתוחזקות על ידי בני הכפרים באיזור שעדיין מעבדים אותם באמצעים פרימיטיבים, מתנוססים בגאון בכל מגזיני התיירות ומוזכרות תמיד בדיון על פלאי העולם החדשים. בצידו השני של האי ניתן למצוא את עיר הבירה מנילה, אחת מהערים הגדולות ביותר בעולם ואנטיתזה מוחלטת לרוגע הכפרי של צפון הלוזון.
התניידות בלוזון היא אולי הבעיה העיקרית במהלך הטיול בו. טיסות פנימיות אינן מגיעות לחלקו הצפוני של האי והאופציה היחידה היא להשתמש במערך האוטובוסים הציבורי. נסיעות ליעדים בצפון עלולות לקחת שעות ארוכות בתנאים לא אופטימלים ומומלץ לתכנן היטב את המסלול כדי לחסוך ככל האפשר בשעות שמבלים על הכביש. המרחקים בין המקומות על המפה משקרים והזמן שלוקח לעבור בין מקומות מושפע בעיקר מאיכות הדרכים המקשרות בינהם.
מנילה: היא הבירה של הפיליפינים היא מטרופולין ענק כשהנתונים הרשמיים מדברים על למעלה מ- 11 מליון אנשים שגרים בעיר עצמה ומעל 20 מליון איש שגרים במטרופולין שלה. בפועל המספרים גבוהים בהרבה בשל כמות הפליטים וחסרי הבית שמסתובבים ברחובות העיר ומוסיפים לתדמיתה השלילית של מנילה.
במשך שנים רבות נחשבה העיר למקום מסוכן שעדיף להמנע לחלוטין מלהגיע אליו. בשנים האחרונות המצב התייצב והעיר רגועה משמעותית משהייתה בעבר. עדיין מדובר במקום שנותן הרגשה לא סימפטית במיוחד ולכן רוב המטיילים מעדיפים לעבור בו ולא להשאר. עדיין, תצטרכו לעבור מספר פעמים במנילה במהלך הטיול (הלילה הראשון לאחר הנחיתה, הלילה האחרון לפני החזרה לארץ ואולי לילות נוספים במעברים בין האיזורים השונים).
האיזורים המומלצים ללינה במנילה הם האיזורים הסמוכים מלאטה ואמירטה. אלו נחשבים לאיזורים של התיירים, ניתן למצוא בהם מסעדות, בתי קפה ומקומות בילוי רבים כמו גם בתי מלון בכל הרמות. זהו גם איזור בטוח יחסית ואין בעיה להסתובב בחוץ גם בשעות הלילה המאוחרות. מי שרוצה לעשות קצת קניות יכול לנסוע לאחד מקניונים הגדולים ביותר ביבשת שעונה לשם המחייב Mall Of Asia. במקום תוכלו לרכוש את מיטב המותגים המוכרים מעולם האופנה והאלקטרוניקה במחירים אטרקטיבים. בחגים של המקומיים ובעיקר לקראת השנה האזרחית החדשה מתקיימים במקום מבצעים חסרי תקדים (בדומה ל- Black Friday בארה"ב).
רוב התחבורה הציבורית מרוכזת באיזור בעיר שנקרא Passay. עדיין לכל חברת אוטובוסים יש טרמינל נפרד משלה ויש צורך לוודא את הכתובת המדוייקת שלה בכדי להגיע למקום הנכון. לנסיעות הלילה למוקדים השונים בצפון מומלץ להזמין כרטיסים לפחות יום לפני מועד הנסיעה, שכן הן נוטות להתמלא במהירות. כדאי לקחת בחשבון שמנילה היא עיר עם עומסי תנועה כבדים מאוד וכדאי לצאת מספיק זמן לפני שרוצים להגיע למקום מסויים כי אתם עלולים להתקע בפקקים.
ניתן לצאת ממנילה למספר טיולי יום (במרחק של עד 3 שעות נסיעה) כמו להר הגעש טאאל.
באגיו: העיר שנחשבת לשער של כל הצפון שוכנת בגובה של 1,500 מטר באיזור הררי ירוק עם נוף עוצר נשימה. עבור מטיילים, באגיו היא פחות יעד טיול בפני עצמה ויותר תחנת מעבר בין איזורים שונים בצפון. אם אתם רוצים להגיע לנקודה אחת בצפון תוכלו לקחת אוטובוס ישיר ממנילה, אבל אם תרצו לעבור בין מספר מקומות, באגיו היא תחנת המעבר הנוחה ביותר. עבור המקומיים נחשבת באגיו לעיר הקיץ ורבים מהם מגיעים אליה לנופש בחודשים החמים בכדי להתקרר מעט מהשמש היוקדת בשאר איזורי המדינה.
זוהי עיר של החברה הגבוהה בפיליפינים עם אוניברסיטה, מקומות בילוי רבים ומרכז קניות יוקרתי. מטיילים שרוצים לנוח מעט במעבר בין הכפרים בצפון ימצאו בבאגיו מקום מפנק עם אוירה רגועה ושלווה. מסביב לבאגיו ישנם מספר מוקדי טיול מעניינים שאפשר לצאת אליהם בסיורי יום.
בנאווי: העיירה שנמצאת בצפון הלוזון היא אולי מוקד המשיכה הגדול ביותר בחלק זה של הפיליפינים. העיירה כולה מוקפת בשרשראות הרים שעליהם מתנוססות טרסות אורז בנות אלפיים שנה ויותר. הנוף בכל האיזור עוצר נשימה ורק המראה שמתגלה בבוקר כשמוציאים את הראש מהחלון בחדר, שווה את כל התלאות שעוברים בדרך הארוכה שמובילה אל העיירה. אל בנאווי שייכים מוניציפלית 13 כפרים קטנים של בני שבט האיפוגאו שלכל אחד מהם את היחודיות שלו. בבנאווי אין בנקים ולכן כדאי להצטייד בכסף מזומן מבעוד מועד.
יש המון טיולים שאפשר לעשות בבנאווי עצמה ובסביבתה. נקודת התצפית של בנאווי (Banaue View Point) מורכבת למעשה מ- 4 נקודות תצפית שונות שמשקיפות על העמק כולו וחושפות את המתבונן בפני מראה שלא ניתן לתאר במילים. במהלך הסיור לנקודות התצפית תפגשו בזקני השבט המקומיים עם הלבוש המסורתי. טיולים נוספים באיזור הם לכפרים הקטנים יותר שנמצאים סביב בנאווי. את הטיולים ניתן לעשות כסיורים של מספר שעות או כטרק של יום שלם ויותר. מומלץ לבחור את הכפר(ים) שאליו רוצים להגיע לפי רמת הקושי שדורש הטיול (אל חלק מהכפרים ניתן להגיע עם ג'יפני ולצפות בנוף מהכביש ואל כפרים אחרים נדרשת הליכה ממושכת ולא קלה) ולפי מזג האויר ביום הספציפי.
בטאד: מבין 13 הכפרים מסביב לבנאווי, בטאד הוא הכפר הקטן המעניין ביותר. טרסות האורז שבו בנויות על צלע הר בשיפוע חד במראה שמזכיר אמפיתאטרון. רבים שהיו במקום הגדירו את בטאד כפלא השמיני של העולם. מה שבטוח הוא שאת הנוף שתראו כאן לא תוכלו למצוא בשום מקום אחר. ההגעה אל בטאד לא פשוטה. ניתן להגיע עם ג'יפני עד נקודה מסויימת ומשם יש לעשות את המשך הדרך ברגל. ההליכה כוללת טיפוס מייגע אל פסגת ההר ואז ירידה אל בערך חצי מהגובה שלו שם ממוקם הכפר המבודד. את הדרך כדאי מאוד לעשות עם מדריך מקומי שיספר לכם על ההסטוריה ואורח החיים במקום. על ההצעה לעשות את העלייה בקיצור דרך תוותרו מראש, מדובר במדרגות תלולות ומחליקות שגם מיטיבי הלכת יתקשו לעבור אותן בשלום.
בכניסה לכפר תראו שלט שמפרסם את אחת מהמסעדות המקומיות עליו מופיע כיתוב בעברית "בוא אחי יש מלאווח". בעלת המקום תספר לכם שלפני יותר מ- 20 שנה היו הרבה מטיילים ישראלים שהגיעו לפיליפינים אבל מאז הם נעלמו. לגבי המלאווח היא תתנצל בנימוס שאין לה מרגרינה ולכן היא לא יכולה להכין אותו.
ניתן להגיע לבטאד לטיול של כמה שעות ולחזור בערב אל בנאווי, וניתן גם להגיע וללון בכפר (יש בו כמה הוסטלים) ולעשות טיולים באיזורים. אחד הטיולים הוא אל איזור המפלים שנמצא במרחק של שעתיים הליכה מהכפר. טיולים נוספים הם לכפרים קטנטנים ומבודדים עוד יותר שאפילו לא מופיעים על המפה. איך שלא יהיה, אם כבר הגעתם עד לבנאווי, את בטאד אתם לא רוצים לפספס.
סגדה: יחודה של העיירה החביבה הזאת שנמצאת בצפון הלוזון היא בשיטת קבורה יחודית שפותחה במקום. את ארונות הקבורה שלהם תולים המקומיים בגובה של כמה עשרות מטרים על מצוקי ההרים בסביבת המקום. סגדה שוכנת בעמק מבודד מוקף כולו בהרים ירוקים עם אווירה שלווה וכמות נמוכה של מטיילים שמגיעים אליה. מלבד האוירה המצויינת שיש במקום והיותה של סגדה נקודת מפגש למטיילים צעירים מכל העולם, יש מסביב לעיירה מסלולי טיול רבים ונקודות עניין ששווה להגיע אליהן. בין האטרקציות בקרבת סגדה ניתן למצוא מערות נטיפים, מפלים, טרסות אורז וכפרים מבודדים של המקומיים.
דברים נוספים לעשות בלוזון: אם יש לכם זמן נוסף לבלות בחלק זה של הפיליפינים ניתן להגיע אל בונטוק, עיירה גדולה יותר בסמוך לסגדה, אל ויגן ששוכנת על החוף המערבי ומציעה ניחוחות קולוניאלים במה שהייתה בעבר אחת מההתיישבויות הראשונות של הספרדים באיזור ואל אלמינוס, עיירה שנמצאת אל מול הפארק הלאומי "מאה האיים" שם תוכלו לשוט בין איים מיוערים בגובה נמוך.
מי שמגיע לזמן קצר ולא יכול להתרחק מידי ממנילה, יכול להגיע אל מקום שנקרא בטנגס. זהו איזור תיירותי פופולרי בחלקו הדרומי של הלוזון במרחק של פחות מ- 3 שעות נסיעה ממנילה. זהו איזור חופים עם הרבה אטרקציות ימיות ועם אתרי צלילה מצויינים.
איי ויזיה
הקדמה: קבוצת איי ויזיה נמצאת דרומית ללוזון והיא מורכבת מכמות גדולה של איים. המעבר בין האיים יכול להתבצע באמצעות מעבורות ובין כמה מהם הוקמו גשרים מלאכותיים כך שניתן לעבור ביניהם באמצעי תחבורה יבשתיים. מי שמגיע לפיליפינים לטיול קצר יכול לבחור לנחות בסבו להתמקד בקבוצת איי ויזיה ובכך לחסוך זמן יקר שמתבזבז על מעבר בין איזורים מרוחקים.
סבו: העיר השנייה בגודלה בפיליפינים היא עיר סימפטית בהרבה מאחותה הגדולה מנילה. כאן כבר אפשר להנות מהמסעדות, מבתי הקפה, מהבארים וממקומות הבילוי השונים גם בשעות הקטנות של הלילה ולהסתובב ברחובות מבלי להרגיש תחושת אי נוחות. חובבי ההיסטוריה יוכלו להסתובב במבנים הקולוניאלים, במוזיאונים ובמבצרים העתיקים בעיר העתיקה ביותר בפיליפינים.
סבו הוא אי ארוך וצר המוקף כולו בחופים. מגוון הפעילויות הימיות באיזור גדול והוא כולל ספורט ימי, אתרי צלילה מומלצים או סתם רביצה על החוף. אל החופים ניתן למצוא לא פחות מ- 150 איונים קטנים (שרובם אינם מאוישים) וניתן לצאת לסיור של כמה שעות בין הלגונות והחופים הבתוליים שלהם. מי שירצה יוכל גם לארגן לילה בטבע על אי בודד.
בוהול: בראש רשימת מוקדי המשיכה של בוהול נמצאות גבעות השוקולד המפורסמות. למעלה מ- 1,250 גבעות בגובה נמוך של 30-50 מטרים כשבחודשי הקיץ הצמחייה מתייבשת והגבעות מקבלות גוון חום של שוקולד. מנקודת תצפית מתאימה ניתן לראות את הגבעות הללו מתפרשות עד קצה האופק והמחזה בהחלט מרהיב. אגב בחורף, הגבעות כולן מכוסות בצמחייה ירוקה והמראה של הגבעות מרהיב לא פחות.
חובבי בעלי חיים ישמחו לשמוע שבוהול הוא אחד מאיזורי המחייה הבודדים של הקוף הקטן ביותר בעולם שעונה לשם טרסיאר (Tarsier). את הקופיף, כמו גם בעלי חיים נוספים וציפורים ניתן למצוא בפארק ראג'ה סיקטונה. בוהול הוא אי גדול ומי שישהה בו מספר ימים יוכל לצאת למספר טיולים ברחבי האי ולהנות מחופים נחמדים.
בוהול מחובר בגשר אל האי פנגלאו שנחשב לאחד ממקומות הצלילה הטובים ביותר בפיליפינים. בפנגלאו מומלץ להגיע אל אלונה ביץ' למטרות צלילה ושנירקול.
פורטו גאלרה: עיירת חוף תוססת שנמצאת בצפון איי ויזיה. אל פורטו גאלרה מגיעים בכדי לנוח ולבלות. בשעות היום הולכים לים לרבוץ על החוף או לקחת חלק בפעילויות הספורט הימי הפופולריות במקום, בערב יושבים במסעדות ובבתי הקפה הפזורים לאורך הטיילת ובלילה יוצאים אל המועדונים ואל מקומות הבילוי עד השעות הקטנות של הלילה. החופים של פורטו גאלרה הם מקום מצויין לשנירקול ולצלילה, חיי המרינה באיזור עשירים מאוד ואפשר לראות הרבה דברים יפים מתחת למים.
דומגטה: עיר פופולרית שנמצאת על האי נגרוס שמושכת אליה בעיקר חובבי טבע וצלילות. נתון מעניין הוא שהאיזור שבו ממוקמת דומגטה נחשב למקום הטוב ביותר בפיליפינים לצפייה בדולפינים ולווייתנים בסביבת מחייתם הטבעית. מהעיר ניתן לצאת למספר טיולים בחיק הטבע וניתן גם לצאת לשמורת הטבע המדהימה אפו איילנד (Apo Island) שנחשבת למקום מצויין לצלילות.
בורקאי: עד אמצע שנות ה- 70 של המאה הקודמת בורקאי היה לא יותר מכפר דייגים קטן. כיום מדובר באחד מיעדי הנופש הנחשקים ביותר בעולם. כשמדברים על דירוג החופים היפים ביותר בעולם, בורקאי תמיד מככב באחד משלושת במקומות הראשונים. רצועת החוף המרכזית בבורקאי ארוכה מאוד ומתפרשת לאורך של יותר מ- 4 קילומטרים. החול לבן כמו שלג, המים זוהרים בצבעים של טורקיז ועצי הקוקוס מעטרים בצורה מושלמת את החוף.
בורקאי הוא אי קטן מאוד באורך של 7 ק"מ וברוחב של קילומטר אחד בלבד. על השטח הקטן הזה פזורים למעלה מ- 100 בתי מלון, מסעדות, בתי קפה וגם קניון פתוח שנמצא ממש על החוף. אחד הדברים היפים במקום הוא שלמרות הכמות האדירה של התיירים שגודשים את האי, עדיין קיימת הרגשה שהחוף לא עמוס מידי. עוד יותר יפה מזו היא העובדה שהחוף נשאר נקי לחלוטין למרות כל המבקרים ולא תראו בו פיסה של לכלוך.
הפעילויות בבורקאי לא נגמרות. ספורט ימי, טיולי שייט, טיולי טרקטורונים, מרכזי ספא, חנויות של המותגים המובילים בעולם ועוד ועוד. כדאי לקחת בחשבון שבורקאי הוא איזור יקר יותר כמעט בכל הפרמטרים משאר האיזורים בפיליפינים. מצד שני, לא הייתם משלמים קצת יותר בשביל להתפנק על אחד מהחופים הכי יפים בעולם ?!
סיריאגו: אי שמגיעים אליו מסבו והוא מיועד בעיקר לגולשים. על האי נמצא אתר הגלישה הפופולרי ביותר בפיליפינים (שנקרא Cloud Nine) והוא מושך אליו גולשים מכל העולם. באי מתקיימת מידי שנה תחרות הגלישה היוקרתית QuickSilver Pro.
פלאוון
הקדמה: האי פלאוון הוא אולי האיזור הבתולי והמרתק ביותר בפיליפינים. אם תתרחקו מהאיזורים המיושבים של האי תגלו מקום שנראה כמו העולם האבוד. טבע פראי, סלעי גיר ענקיים שפורצים מתוך האדמה לצד טרסות אורז שלא ממש ברור מי אחראי על התחזוקה שלהן. קו החוף של פלאוון נמתח לאורך 2,000 קילומטרים ומסביבו ניתן למצוא מעל 1,500 איים קטנים שרובם אינם מאוישים.
בפלאוון ישנם שני שדות תעופה: שדה התעופה העיקרי בפורטו פרינססה אליו מגיעות רוב הטיסות ושדה תעופה קטן יותר בסמוך לאל נידו אליו מגיעה תנועה לא סדירה של מטוסים קטנים. קיימת גם תנועה של מעבורות אל האי אבל היא איטית מאוד ורוב המטיילים מעדיפים להגיע בדרך האויר. הזמן בפלאוון זז בקצב אחר והמעבר בין איזורים שונים באי עלול להיות ארוך ומייגע. אם אתם מגיעים למקום כדאי לתכנן בו פרק זמן ארוך (לפחות שבוע אבל מומלץ יותר) בכדי שלא לחזור הביתה בתחושה שפיספסתם חלק ממה שיש לו להציע.
פורטו פרינססה: העיר המרכזית של האי היא המקום הראשון שתפגשו כשתגיעו לפלאוון. במבט ראשון היא עלולה להראות כעיר אפורה ומשעממת אבל מהר מאוד תגלו שיש לה לא מעט להציע. מסעדות טובות, מקומות בילוי ובעיקר טיולי יום אל כמה מהנקודות היפות ביותר על האי. אם תבחרו את מקום הלינה שלכם בעיר בחוכמה, תוכלו לארגן את כל הפעילויות באיזור כמו גם את המעבר לאיזורים אחרים באי דרך המלון בצורה פשוטה ונוחה.
אחד מטיולי החובה שיוצאים מפורטו פרינססה הם אל הנהר התת-קרקעי שנמצא בסמוך לעיירה סבאנג. זהו אחד מהנהרות התת-קרקעיים הארוכים ביותר בעולם (האורך שלו הוא יותר מ- 8 קילומטרים). את השייט בנהר עושים בסירות קאנו קטנות ובתוך המערה רואים נטיפים שגדלו לצורות מיוחדות. בשמורה שבה נמצא הנהר ניתן לראות קופים ולטאות ענקיות. מי שירצה יוכל לבצע טיול רגלי ארוך יותר בשמורה ואף יוכל להשאר ללון באיזור החוף של סבאנג שהופך בשנים האחרונות ליותר ויותר פופולרי. הנהר אגב הוא המועמד של הפיליפינים לתחרות שבוחרת את שבעת פלאי הטבע של העולם.
טיול נוסף מפורטו פרינססה יביא אתכם בשייט אל מפרץ הונדה ביי, איזור שבו ניתן לשוט בין מספר איים קטנים ולשנרקל בלגונות שנוצרו ביניהם. האיזור מאוד יפה אך הוא לא מרשים כמו הטיול בין האיים באל-נידו. אם אתם מתכננים להגיע לשם אפשר בהחלט לוותר על הונדה ביי. בכל מקרה אל תגיעו למקום בסופי שבוע או בחגים כיוון שאז המקום מפוצץ בהמוני מקומיים.
אל נידו: העיירה הקטנה ששוכנת בחלקו הצפוני ביותר של פלאוון היא מקום מפגש מרתק של תרמילאים מכל רחבי העולם שבחרו לברוח אל המקום המרוחק ביותר מכל זכר לציויליזציה. ההגעה לאל נידו אינה פשוטה כלל וכלל. אוטובוס מאסף יוצא פעם ביום מפורטו פרינססה אבל הוא עובר בדרך בכל מקום אפשרי ולכן הנסיעה לוקחת לא פחות מ- 9 שעות ארוכות בתנאים לא נוחים. אופציה נוספת היא להשתמש בשירות הוואנים שמציעות החברות המקומיות. הנסיעה היא ברכב ממוזג והתנאים נוחים בהרבה, המחיר יקר יותר אבל לא באופן משמעותי, מה שכן צריך לקחת בחשבון הוא שהוואן יוצא לדרכו רק לאחר שהוא יתמלא במספיק אנשים, דבר שיכול לגרום לכם לחכות פרק זמן ארוך במיוחד (שיכול להגיע לשעתיים ושלוש) עד שהנהג יועיל בטובו לצאת אל הדרך.
העיירה של אל נידו היא מקום קסום עם אווירה מצויינת, שלל בתי קפה ומסעדות קטנות ועם מטיילים צעירים וצעירים ברוחם שמגיעים לכאן מכל רחבי העולם. כדאי לדעת שהחשמל באל נידו פועל רק בין השעות 2 בצהריים עד 6 בבוקר למחרת. בשאר שעות היום אין חשמל. אין בנקים באל נידו ומקומות שמחליפים כסף יעשו זאת בשער לא אטרקטיבי בלשון המעטה, כך שמומלץ להצטייד עם מספיק כסף מזומן לפני שמגיעים למקום. מי שירצה להתפנק יוכל לישון מחוץ לעיר באחד באתרי הנופש הסמוכים או באחד ממלונות הפאר שנמצאים כל אחד על אי משלו. קחו רק בחשבון שלינה במקום מבודד תרחיק אתכם מכל האקשן ובכל פעם שתרצו לצאת מהמלון תצטרכו לארגן זאת במיוחד.
מאל נידו יוצאים מספר טיולי שייט שכולם עונים לשם "Island Hopping". במהלך הטיול יקחו אתכם לשייט בין האיים הסלעיים שהשתלטו על כל האיזור שמקיף את אל נידו. במהלך השייט יביאו אתכם ללגונות שנוצרות בין האיים, אל מערות נסתרות ואל חופים מבודדים. רוב הטיולים כוללים ארוחת צהריים אותה יבשלו לכם המדריכים המקומיים על חוף מבודד. הטיולים השונים שמוצעים באל נידו נבדלים זה מזה במסלול אותו הם מבצעים, בדגש על הטיול (שנירקול, צלילה או סתם שייט) ובפעילויות מיוחדות כגון חתירה בקייאקים כחלק מהטיול. לא משנה באיזו טיול תבחרו, הסיור בין האיים שמקיפים את אל נידו הוא חוויה של פעם בחיים ואתם בהחלט לא רוצים לפספס אותה.
קורון: האי קורון הוא אי נפרד הממוקם מעט צפונית לפלאוון. יש בו שדה תעופה אליו מגיעות טיסות ממנילה. ניתן גם להגיע בשייט מצפון פלאוון. ההגעה לקורון מומלצת רק למי שצולל או רוצה ללמוד לצלול. במפרץ קורון ניתן למצוא כמה מאתרי הצלילה המיוחדים ביותר בפיליפינים כולל צלילה אל ספינות טרופות (אוניות מלחמה אמריקאיות) שטבעו במקום בזמן מלחמת העולם השנייה. מי שאינו צולל סביר שישתעמם במקום שכל הפעילות בו מתבצעת מתחת למים.
בגדים וציוד: בפיליפינים חם כל השנה וברוב האיזורים הטמפרטורה הממוצעת היא 28 מעלות לפחות. האיזורים הקרירים יותר נמצאים גבוה בהרים בצפון הלוזון ואם אתם מתכננים להגיע אליהם מומלץ לקחת גם כמה בגדים חמים. אמצעים להגנה מפני השמש הם חובה במדינה שכולה איים וחופים. כדאי לקחת את נושא ההגנה לתשומת הלב כי זה נורא מבאס להישרף בטיול ובגלל זה לפספס ימים שלמים של פעילויות. כדאי לקחת מדריך נסיעות שמספק מידע עדכני ואמין על אוטובוסים, טיסות פנימיות, מקומות לינה ומסעדות. פחות להסתמך על המדריך לצורך בניית המסלול של הטיול כי במדינה כל כך גדולה עם כל כך הרבה אפשרויות, מדריכי טיולים נוטים לבלבל יותר מאשר לעזור.
מזון ושתייה: התפריט בפיליפינים מגוון מאוד ומלבד המטבח המקומי (שמבוסס ברובו על עוף ואורז) תוכלו למצוא מסעדות שיגישו לכם אוכל מערבי בכל סגנון שתחפצו. הפירות הטרופיים שנפוצים באיזור נמצאים בכל מקום והם טעימים מאוד. ככלל, לא אמורה להיות לאף אחד בעיה להסתדר עם האוכל בפיליפינים. למרות שהמים בפיליפינים נחשבים טובים יחסית, מומלץ שלא להתפתות ולשתות רק מים מינרלים. מצד שני, אין צורך לנקוט באמצעים קיצוניים ובהחלט ניתן לצחצח שיניים עם המים של הברז.
בטיחות בטיול: כמו בכל טיול במקום רחוק מהבית, מומלץ לשמור על כללי בטיחות בסיסיים כדי להבטיח שאתם וכל הציוד שלכם תחזרו הביתה בשלום. את הכסף מומלץ לחלק בין מספר מקומות (ארנק, תיק גב, תיק גדול) וכשאתם מסתובבים במהלך היום להשתמש באמצעי מאובטח לנסיעת כסף ולא לקחת אתכם סכומים גדולים מידי. ברוב מקומות הלינה קיימות כספות בחדרים או בקבלה וניתן לתת להם לשמור על הכסף ועל חפצי הערך. במעבר בין איזורים עם כל הציוד מומלץ לשים עין בעיקר על התיקים הקטנים שמהווים את הפריטים הקלים ביותר לגניבה. מנילה נחשבת למקום הכי פחות סימפטי במדינה ולא מומלץ להסתובב בה באיזורים מבודדים בשעות הלילה. באיזורים נידחים במדינה מומלץ לצאת לטיולים רק עם מדריכים מקומיים שמכירים את הדרכים העקלקלות. תזכרו ששמירה על כללי בטיחות פשוטים היא מתכון בטוח בכדי לעבור את הטיול בשלום.
המלצות לתכנון הטיול בפיליפינים: תכנון טיול בפיליפינים קשה יותר מאשר במקומות אחרות בגלל הגודל של המדינה, כמות הדברים שיש לעשות והמרחק הגדול בין האיזורים השונים. שיטת הטיול של "נגיע למקום ואז נראה מה יהיה" היא רעיון רע בפיליפינים והיא מהווה מתכון בטוח לפספוס חלק מהאטרקציות ולבזבוז זמן יקר בארגונים. מומלץ מאוד לתכנן מסלול מבעוד מועד ולקבוע לאילו מקומות במדינה ברצונכם להגיע. טיסות פנימיות כדאי להזמין רחוק ככל האפשר ממועד הטיסה על מנת לשלם מחירים זולים. אם אתם מגיעים לתקופת זמן קצרה, מומלץ לבצע הזמנה של בתי מלון מראש (הכי זול לעשות את זה דרך האינטרנט). הכלל הקובע במקום גדוש בפעילויות הוא "תפסת מרובה לא תפסת". עדיף להגיע לפחות מקומות אבל לעשות אותם כמו שצריך מאשר לרוץ ממקום למקום ולהרגיש שלא מיציתם שום מקום שהייתם בו.
האי לוזון
הקדמה: האי הגדול ביותר בפיליפינים טומן בחלקו הצפוני את אחד מהאיזורי הטבע היפים ביותר במזרח הרחוק. תמונות של טרסות האורז שנבנו לפני יותר מאלפיים שנה על ההרים הגבוהים ומתוחזקות על ידי בני הכפרים באיזור שעדיין מעבדים אותם באמצעים פרימיטיבים, מתנוססים בגאון בכל מגזיני התיירות ומוזכרות תמיד בדיון על פלאי העולם החדשים. בצידו השני של האי ניתן למצוא את עיר הבירה מנילה, אחת מהערים הגדולות ביותר בעולם ואנטיתזה מוחלטת לרוגע הכפרי של צפון הלוזון.
התניידות בלוזון היא אולי הבעיה העיקרית במהלך הטיול בו. טיסות פנימיות אינן מגיעות לחלקו הצפוני של האי והאופציה היחידה היא להשתמש במערך האוטובוסים הציבורי. נסיעות ליעדים בצפון עלולות לקחת שעות ארוכות בתנאים לא אופטימלים ומומלץ לתכנן היטב את המסלול כדי לחסוך ככל האפשר בשעות שמבלים על הכביש. המרחקים בין המקומות על המפה משקרים והזמן שלוקח לעבור בין מקומות מושפע בעיקר מאיכות הדרכים המקשרות בינהם.
מנילה: היא הבירה של הפיליפינים היא מטרופולין ענק כשהנתונים הרשמיים מדברים על למעלה מ- 11 מליון אנשים שגרים בעיר עצמה ומעל 20 מליון איש שגרים במטרופולין שלה. בפועל המספרים גבוהים בהרבה בשל כמות הפליטים וחסרי הבית שמסתובבים ברחובות העיר ומוסיפים לתדמיתה השלילית של מנילה.
במשך שנים רבות נחשבה העיר למקום מסוכן שעדיף להמנע לחלוטין מלהגיע אליו. בשנים האחרונות המצב התייצב והעיר רגועה משמעותית משהייתה בעבר. עדיין מדובר במקום שנותן הרגשה לא סימפטית במיוחד ולכן רוב המטיילים מעדיפים לעבור בו ולא להשאר. עדיין, תצטרכו לעבור מספר פעמים במנילה במהלך הטיול (הלילה הראשון לאחר הנחיתה, הלילה האחרון לפני החזרה לארץ ואולי לילות נוספים במעברים בין האיזורים השונים).
האיזורים המומלצים ללינה במנילה הם האיזורים הסמוכים מלאטה ואמירטה. אלו נחשבים לאיזורים של התיירים, ניתן למצוא בהם מסעדות, בתי קפה ומקומות בילוי רבים כמו גם בתי מלון בכל הרמות. זהו גם איזור בטוח יחסית ואין בעיה להסתובב בחוץ גם בשעות הלילה המאוחרות. מי שרוצה לעשות קצת קניות יכול לנסוע לאחד מקניונים הגדולים ביותר ביבשת שעונה לשם המחייב Mall Of Asia. במקום תוכלו לרכוש את מיטב המותגים המוכרים מעולם האופנה והאלקטרוניקה במחירים אטרקטיבים. בחגים של המקומיים ובעיקר לקראת השנה האזרחית החדשה מתקיימים במקום מבצעים חסרי תקדים (בדומה ל- Black Friday בארה"ב).
רוב התחבורה הציבורית מרוכזת באיזור בעיר שנקרא Passay. עדיין לכל חברת אוטובוסים יש טרמינל נפרד משלה ויש צורך לוודא את הכתובת המדוייקת שלה בכדי להגיע למקום הנכון. לנסיעות הלילה למוקדים השונים בצפון מומלץ להזמין כרטיסים לפחות יום לפני מועד הנסיעה, שכן הן נוטות להתמלא במהירות. כדאי לקחת בחשבון שמנילה היא עיר עם עומסי תנועה כבדים מאוד וכדאי לצאת מספיק זמן לפני שרוצים להגיע למקום מסויים כי אתם עלולים להתקע בפקקים.
ניתן לצאת ממנילה למספר טיולי יום (במרחק של עד 3 שעות נסיעה) כמו להר הגעש טאאל.
באגיו: העיר שנחשבת לשער של כל הצפון שוכנת בגובה של 1,500 מטר באיזור הררי ירוק עם נוף עוצר נשימה. עבור מטיילים, באגיו היא פחות יעד טיול בפני עצמה ויותר תחנת מעבר בין איזורים שונים בצפון. אם אתם רוצים להגיע לנקודה אחת בצפון תוכלו לקחת אוטובוס ישיר ממנילה, אבל אם תרצו לעבור בין מספר מקומות, באגיו היא תחנת המעבר הנוחה ביותר. עבור המקומיים נחשבת באגיו לעיר הקיץ ורבים מהם מגיעים אליה לנופש בחודשים החמים בכדי להתקרר מעט מהשמש היוקדת בשאר איזורי המדינה.
זוהי עיר של החברה הגבוהה בפיליפינים עם אוניברסיטה, מקומות בילוי רבים ומרכז קניות יוקרתי. מטיילים שרוצים לנוח מעט במעבר בין הכפרים בצפון ימצאו בבאגיו מקום מפנק עם אוירה רגועה ושלווה. מסביב לבאגיו ישנם מספר מוקדי טיול מעניינים שאפשר לצאת אליהם בסיורי יום.
בנאווי: העיירה שנמצאת בצפון הלוזון היא אולי מוקד המשיכה הגדול ביותר בחלק זה של הפיליפינים. העיירה כולה מוקפת בשרשראות הרים שעליהם מתנוססות טרסות אורז בנות אלפיים שנה ויותר. הנוף בכל האיזור עוצר נשימה ורק המראה שמתגלה בבוקר כשמוציאים את הראש מהחלון בחדר, שווה את כל התלאות שעוברים בדרך הארוכה שמובילה אל העיירה. אל בנאווי שייכים מוניציפלית 13 כפרים קטנים של בני שבט האיפוגאו שלכל אחד מהם את היחודיות שלו. בבנאווי אין בנקים ולכן כדאי להצטייד בכסף מזומן מבעוד מועד.
יש המון טיולים שאפשר לעשות בבנאווי עצמה ובסביבתה. נקודת התצפית של בנאווי (Banaue View Point) מורכבת למעשה מ- 4 נקודות תצפית שונות שמשקיפות על העמק כולו וחושפות את המתבונן בפני מראה שלא ניתן לתאר במילים. במהלך הסיור לנקודות התצפית תפגשו בזקני השבט המקומיים עם הלבוש המסורתי. טיולים נוספים באיזור הם לכפרים הקטנים יותר שנמצאים סביב בנאווי. את הטיולים ניתן לעשות כסיורים של מספר שעות או כטרק של יום שלם ויותר. מומלץ לבחור את הכפר(ים) שאליו רוצים להגיע לפי רמת הקושי שדורש הטיול (אל חלק מהכפרים ניתן להגיע עם ג'יפני ולצפות בנוף מהכביש ואל כפרים אחרים נדרשת הליכה ממושכת ולא קלה) ולפי מזג האויר ביום הספציפי.
בטאד: מבין 13 הכפרים מסביב לבנאווי, בטאד הוא הכפר הקטן המעניין ביותר. טרסות האורז שבו בנויות על צלע הר בשיפוע חד במראה שמזכיר אמפיתאטרון. רבים שהיו במקום הגדירו את בטאד כפלא השמיני של העולם. מה שבטוח הוא שאת הנוף שתראו כאן לא תוכלו למצוא בשום מקום אחר. ההגעה אל בטאד לא פשוטה. ניתן להגיע עם ג'יפני עד נקודה מסויימת ומשם יש לעשות את המשך הדרך ברגל. ההליכה כוללת טיפוס מייגע אל פסגת ההר ואז ירידה אל בערך חצי מהגובה שלו שם ממוקם הכפר המבודד. את הדרך כדאי מאוד לעשות עם מדריך מקומי שיספר לכם על ההסטוריה ואורח החיים במקום. על ההצעה לעשות את העלייה בקיצור דרך תוותרו מראש, מדובר במדרגות תלולות ומחליקות שגם מיטיבי הלכת יתקשו לעבור אותן בשלום.
בכניסה לכפר תראו שלט שמפרסם את אחת מהמסעדות המקומיות עליו מופיע כיתוב בעברית "בוא אחי יש מלאווח". בעלת המקום תספר לכם שלפני יותר מ- 20 שנה היו הרבה מטיילים ישראלים שהגיעו לפיליפינים אבל מאז הם נעלמו. לגבי המלאווח היא תתנצל בנימוס שאין לה מרגרינה ולכן היא לא יכולה להכין אותו.
ניתן להגיע לבטאד לטיול של כמה שעות ולחזור בערב אל בנאווי, וניתן גם להגיע וללון בכפר (יש בו כמה הוסטלים) ולעשות טיולים באיזורים. אחד הטיולים הוא אל איזור המפלים שנמצא במרחק של שעתיים הליכה מהכפר. טיולים נוספים הם לכפרים קטנטנים ומבודדים עוד יותר שאפילו לא מופיעים על המפה. איך שלא יהיה, אם כבר הגעתם עד לבנאווי, את בטאד אתם לא רוצים לפספס.
סגדה: יחודה של העיירה החביבה הזאת שנמצאת בצפון הלוזון היא בשיטת קבורה יחודית שפותחה במקום. את ארונות הקבורה שלהם תולים המקומיים בגובה של כמה עשרות מטרים על מצוקי ההרים בסביבת המקום. סגדה שוכנת בעמק מבודד מוקף כולו בהרים ירוקים עם אווירה שלווה וכמות נמוכה של מטיילים שמגיעים אליה. מלבד האוירה המצויינת שיש במקום והיותה של סגדה נקודת מפגש למטיילים צעירים מכל העולם, יש מסביב לעיירה מסלולי טיול רבים ונקודות עניין ששווה להגיע אליהן. בין האטרקציות בקרבת סגדה ניתן למצוא מערות נטיפים, מפלים, טרסות אורז וכפרים מבודדים של המקומיים.
דברים נוספים לעשות בלוזון: אם יש לכם זמן נוסף לבלות בחלק זה של הפיליפינים ניתן להגיע אל בונטוק, עיירה גדולה יותר בסמוך לסגדה, אל ויגן ששוכנת על החוף המערבי ומציעה ניחוחות קולוניאלים במה שהייתה בעבר אחת מההתיישבויות הראשונות של הספרדים באיזור ואל אלמינוס, עיירה שנמצאת אל מול הפארק הלאומי "מאה האיים" שם תוכלו לשוט בין איים מיוערים בגובה נמוך.
מי שמגיע לזמן קצר ולא יכול להתרחק מידי ממנילה, יכול להגיע אל מקום שנקרא בטנגס. זהו איזור תיירותי פופולרי בחלקו הדרומי של הלוזון במרחק של פחות מ- 3 שעות נסיעה ממנילה. זהו איזור חופים עם הרבה אטרקציות ימיות ועם אתרי צלילה מצויינים.
איי ויזיה
הקדמה: קבוצת איי ויזיה נמצאת דרומית ללוזון והיא מורכבת מכמות גדולה של איים. המעבר בין האיים יכול להתבצע באמצעות מעבורות ובין כמה מהם הוקמו גשרים מלאכותיים כך שניתן לעבור ביניהם באמצעי תחבורה יבשתיים. מי שמגיע לפיליפינים לטיול קצר יכול לבחור לנחות בסבו להתמקד בקבוצת איי ויזיה ובכך לחסוך זמן יקר שמתבזבז על מעבר בין איזורים מרוחקים.
סבו: העיר השנייה בגודלה בפיליפינים היא עיר סימפטית בהרבה מאחותה הגדולה מנילה. כאן כבר אפשר להנות מהמסעדות, מבתי הקפה, מהבארים וממקומות הבילוי השונים גם בשעות הקטנות של הלילה ולהסתובב ברחובות מבלי להרגיש תחושת אי נוחות. חובבי ההיסטוריה יוכלו להסתובב במבנים הקולוניאלים, במוזיאונים ובמבצרים העתיקים בעיר העתיקה ביותר בפיליפינים.
סבו הוא אי ארוך וצר המוקף כולו בחופים. מגוון הפעילויות הימיות באיזור גדול והוא כולל ספורט ימי, אתרי צלילה מומלצים או סתם רביצה על החוף. אל החופים ניתן למצוא לא פחות מ- 150 איונים קטנים (שרובם אינם מאוישים) וניתן לצאת לסיור של כמה שעות בין הלגונות והחופים הבתוליים שלהם. מי שירצה יוכל גם לארגן לילה בטבע על אי בודד.
בוהול: בראש רשימת מוקדי המשיכה של בוהול נמצאות גבעות השוקולד המפורסמות. למעלה מ- 1,250 גבעות בגובה נמוך של 30-50 מטרים כשבחודשי הקיץ הצמחייה מתייבשת והגבעות מקבלות גוון חום של שוקולד. מנקודת תצפית מתאימה ניתן לראות את הגבעות הללו מתפרשות עד קצה האופק והמחזה בהחלט מרהיב. אגב בחורף, הגבעות כולן מכוסות בצמחייה ירוקה והמראה של הגבעות מרהיב לא פחות.
חובבי בעלי חיים ישמחו לשמוע שבוהול הוא אחד מאיזורי המחייה הבודדים של הקוף הקטן ביותר בעולם שעונה לשם טרסיאר (Tarsier). את הקופיף, כמו גם בעלי חיים נוספים וציפורים ניתן למצוא בפארק ראג'ה סיקטונה. בוהול הוא אי גדול ומי שישהה בו מספר ימים יוכל לצאת למספר טיולים ברחבי האי ולהנות מחופים נחמדים.
בוהול מחובר בגשר אל האי פנגלאו שנחשב לאחד ממקומות הצלילה הטובים ביותר בפיליפינים. בפנגלאו מומלץ להגיע אל אלונה ביץ' למטרות צלילה ושנירקול.
פורטו גאלרה: עיירת חוף תוססת שנמצאת בצפון איי ויזיה. אל פורטו גאלרה מגיעים בכדי לנוח ולבלות. בשעות היום הולכים לים לרבוץ על החוף או לקחת חלק בפעילויות הספורט הימי הפופולריות במקום, בערב יושבים במסעדות ובבתי הקפה הפזורים לאורך הטיילת ובלילה יוצאים אל המועדונים ואל מקומות הבילוי עד השעות הקטנות של הלילה. החופים של פורטו גאלרה הם מקום מצויין לשנירקול ולצלילה, חיי המרינה באיזור עשירים מאוד ואפשר לראות הרבה דברים יפים מתחת למים.
דומגטה: עיר פופולרית שנמצאת על האי נגרוס שמושכת אליה בעיקר חובבי טבע וצלילות. נתון מעניין הוא שהאיזור שבו ממוקמת דומגטה נחשב למקום הטוב ביותר בפיליפינים לצפייה בדולפינים ולווייתנים בסביבת מחייתם הטבעית. מהעיר ניתן לצאת למספר טיולים בחיק הטבע וניתן גם לצאת לשמורת הטבע המדהימה אפו איילנד (Apo Island) שנחשבת למקום מצויין לצלילות.
בורקאי: עד אמצע שנות ה- 70 של המאה הקודמת בורקאי היה לא יותר מכפר דייגים קטן. כיום מדובר באחד מיעדי הנופש הנחשקים ביותר בעולם. כשמדברים על דירוג החופים היפים ביותר בעולם, בורקאי תמיד מככב באחד משלושת במקומות הראשונים. רצועת החוף המרכזית בבורקאי ארוכה מאוד ומתפרשת לאורך של יותר מ- 4 קילומטרים. החול לבן כמו שלג, המים זוהרים בצבעים של טורקיז ועצי הקוקוס מעטרים בצורה מושלמת את החוף.
בורקאי הוא אי קטן מאוד באורך של 7 ק"מ וברוחב של קילומטר אחד בלבד. על השטח הקטן הזה פזורים למעלה מ- 100 בתי מלון, מסעדות, בתי קפה וגם קניון פתוח שנמצא ממש על החוף. אחד הדברים היפים במקום הוא שלמרות הכמות האדירה של התיירים שגודשים את האי, עדיין קיימת הרגשה שהחוף לא עמוס מידי. עוד יותר יפה מזו היא העובדה שהחוף נשאר נקי לחלוטין למרות כל המבקרים ולא תראו בו פיסה של לכלוך.
הפעילויות בבורקאי לא נגמרות. ספורט ימי, טיולי שייט, טיולי טרקטורונים, מרכזי ספא, חנויות של המותגים המובילים בעולם ועוד ועוד. כדאי לקחת בחשבון שבורקאי הוא איזור יקר יותר כמעט בכל הפרמטרים משאר האיזורים בפיליפינים. מצד שני, לא הייתם משלמים קצת יותר בשביל להתפנק על אחד מהחופים הכי יפים בעולם ?!
סיריאגו: אי שמגיעים אליו מסבו והוא מיועד בעיקר לגולשים. על האי נמצא אתר הגלישה הפופולרי ביותר בפיליפינים (שנקרא Cloud Nine) והוא מושך אליו גולשים מכל העולם. באי מתקיימת מידי שנה תחרות הגלישה היוקרתית QuickSilver Pro.
פלאוון
הקדמה: האי פלאוון הוא אולי האיזור הבתולי והמרתק ביותר בפיליפינים. אם תתרחקו מהאיזורים המיושבים של האי תגלו מקום שנראה כמו העולם האבוד. טבע פראי, סלעי גיר ענקיים שפורצים מתוך האדמה לצד טרסות אורז שלא ממש ברור מי אחראי על התחזוקה שלהן. קו החוף של פלאוון נמתח לאורך 2,000 קילומטרים ומסביבו ניתן למצוא מעל 1,500 איים קטנים שרובם אינם מאוישים.
בפלאוון ישנם שני שדות תעופה: שדה התעופה העיקרי בפורטו פרינססה אליו מגיעות רוב הטיסות ושדה תעופה קטן יותר בסמוך לאל נידו אליו מגיעה תנועה לא סדירה של מטוסים קטנים. קיימת גם תנועה של מעבורות אל האי אבל היא איטית מאוד ורוב המטיילים מעדיפים להגיע בדרך האויר. הזמן בפלאוון זז בקצב אחר והמעבר בין איזורים שונים באי עלול להיות ארוך ומייגע. אם אתם מגיעים למקום כדאי לתכנן בו פרק זמן ארוך (לפחות שבוע אבל מומלץ יותר) בכדי שלא לחזור הביתה בתחושה שפיספסתם חלק ממה שיש לו להציע.
פורטו פרינססה: העיר המרכזית של האי היא המקום הראשון שתפגשו כשתגיעו לפלאוון. במבט ראשון היא עלולה להראות כעיר אפורה ומשעממת אבל מהר מאוד תגלו שיש לה לא מעט להציע. מסעדות טובות, מקומות בילוי ובעיקר טיולי יום אל כמה מהנקודות היפות ביותר על האי. אם תבחרו את מקום הלינה שלכם בעיר בחוכמה, תוכלו לארגן את כל הפעילויות באיזור כמו גם את המעבר לאיזורים אחרים באי דרך המלון בצורה פשוטה ונוחה.
אחד מטיולי החובה שיוצאים מפורטו פרינססה הם אל הנהר התת-קרקעי שנמצא בסמוך לעיירה סבאנג. זהו אחד מהנהרות התת-קרקעיים הארוכים ביותר בעולם (האורך שלו הוא יותר מ- 8 קילומטרים). את השייט בנהר עושים בסירות קאנו קטנות ובתוך המערה רואים נטיפים שגדלו לצורות מיוחדות. בשמורה שבה נמצא הנהר ניתן לראות קופים ולטאות ענקיות. מי שירצה יוכל לבצע טיול רגלי ארוך יותר בשמורה ואף יוכל להשאר ללון באיזור החוף של סבאנג שהופך בשנים האחרונות ליותר ויותר פופולרי. הנהר אגב הוא המועמד של הפיליפינים לתחרות שבוחרת את שבעת פלאי הטבע של העולם.
טיול נוסף מפורטו פרינססה יביא אתכם בשייט אל מפרץ הונדה ביי, איזור שבו ניתן לשוט בין מספר איים קטנים ולשנרקל בלגונות שנוצרו ביניהם. האיזור מאוד יפה אך הוא לא מרשים כמו הטיול בין האיים באל-נידו. אם אתם מתכננים להגיע לשם אפשר בהחלט לוותר על הונדה ביי. בכל מקרה אל תגיעו למקום בסופי שבוע או בחגים כיוון שאז המקום מפוצץ בהמוני מקומיים.
אל נידו: העיירה הקטנה ששוכנת בחלקו הצפוני ביותר של פלאוון היא מקום מפגש מרתק של תרמילאים מכל רחבי העולם שבחרו לברוח אל המקום המרוחק ביותר מכל זכר לציויליזציה. ההגעה לאל נידו אינה פשוטה כלל וכלל. אוטובוס מאסף יוצא פעם ביום מפורטו פרינססה אבל הוא עובר בדרך בכל מקום אפשרי ולכן הנסיעה לוקחת לא פחות מ- 9 שעות ארוכות בתנאים לא נוחים. אופציה נוספת היא להשתמש בשירות הוואנים שמציעות החברות המקומיות. הנסיעה היא ברכב ממוזג והתנאים נוחים בהרבה, המחיר יקר יותר אבל לא באופן משמעותי, מה שכן צריך לקחת בחשבון הוא שהוואן יוצא לדרכו רק לאחר שהוא יתמלא במספיק אנשים, דבר שיכול לגרום לכם לחכות פרק זמן ארוך במיוחד (שיכול להגיע לשעתיים ושלוש) עד שהנהג יועיל בטובו לצאת אל הדרך.
העיירה של אל נידו היא מקום קסום עם אווירה מצויינת, שלל בתי קפה ומסעדות קטנות ועם מטיילים צעירים וצעירים ברוחם שמגיעים לכאן מכל רחבי העולם. כדאי לדעת שהחשמל באל נידו פועל רק בין השעות 2 בצהריים עד 6 בבוקר למחרת. בשאר שעות היום אין חשמל. אין בנקים באל נידו ומקומות שמחליפים כסף יעשו זאת בשער לא אטרקטיבי בלשון המעטה, כך שמומלץ להצטייד עם מספיק כסף מזומן לפני שמגיעים למקום. מי שירצה להתפנק יוכל לישון מחוץ לעיר באחד באתרי הנופש הסמוכים או באחד ממלונות הפאר שנמצאים כל אחד על אי משלו. קחו רק בחשבון שלינה במקום מבודד תרחיק אתכם מכל האקשן ובכל פעם שתרצו לצאת מהמלון תצטרכו לארגן זאת במיוחד.
מאל נידו יוצאים מספר טיולי שייט שכולם עונים לשם "Island Hopping". במהלך הטיול יקחו אתכם לשייט בין האיים הסלעיים שהשתלטו על כל האיזור שמקיף את אל נידו. במהלך השייט יביאו אתכם ללגונות שנוצרות בין האיים, אל מערות נסתרות ואל חופים מבודדים. רוב הטיולים כוללים ארוחת צהריים אותה יבשלו לכם המדריכים המקומיים על חוף מבודד. הטיולים השונים שמוצעים באל נידו נבדלים זה מזה במסלול אותו הם מבצעים, בדגש על הטיול (שנירקול, צלילה או סתם שייט) ובפעילויות מיוחדות כגון חתירה בקייאקים כחלק מהטיול. לא משנה באיזו טיול תבחרו, הסיור בין האיים שמקיפים את אל נידו הוא חוויה של פעם בחיים ואתם בהחלט לא רוצים לפספס אותה.
קורון: האי קורון הוא אי נפרד הממוקם מעט צפונית לפלאוון. יש בו שדה תעופה אליו מגיעות טיסות ממנילה. ניתן גם להגיע בשייט מצפון פלאוון. ההגעה לקורון מומלצת רק למי שצולל או רוצה ללמוד לצלול. במפרץ קורון ניתן למצוא כמה מאתרי הצלילה המיוחדים ביותר בפיליפינים כולל צלילה אל ספינות טרופות (אוניות מלחמה אמריקאיות) שטבעו במקום בזמן מלחמת העולם השנייה. מי שאינו צולל סביר שישתעמם במקום שכל הפעילות בו מתבצעת מתחת למים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה